ICH-ISRAEL
 מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית 

יום העלייה מציין את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל כיסוד לקיומה ולהתפתחותה של המדינה, ומוקיר את תרומתם של העולים לחברה הישראלית. התאריך מזכיר את הסיפור המקראי שלפיו הוביל יהושע את בני ישראל בחציית הירדן אל הארץ המובטחת בי' בניסן. היום החל ב־2012 כיוזמה עממית של עולים צעירים בתל אביב, והכנסת עיגנה אותו בחוק כיום לאומי ב־21 ביוני 2016 [2]. מאחר שי' בניסן חל בחופשת הפסח של בתי הספר ובפגרת הכנסת, בתי הספר והכנסת מציינים את היום בז' בחשוון, בשבוע פרשת "לך לך", שבה נצטווה אברהם ללכת אל ארץ ישראל [2].

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה "יום השואה", הוא יום הזיכרון של מדינת ישראל לכשישה מיליון היהודים שנרצחו בידי גרמניה הנאצית ועוזריה, ולגבורה היהודית באותה תקופה. בישראל מצוין היום בצפירה של שתי דקות בשעה 10:00 ובהורדת הדגלים לחצי התורן בכל רחבי הארץ [3]. מועדו הרגיל הוא כ"ז בניסן, אך הוא מוקדם או נדחה כשהוא סמוך לשבת. כך, למשל, צוין בכ"ו בניסן ב־2025, ויצוין בכ"ח בניסן ב־2028 [3].

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה הוא יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל, שעוגן בחוק ב־1963. היום הוקדש במקורו לחיילים שנפלו, ובהמשך הורחב גם לאזרחים שנפלו בפעולות טרור [4]. מועדו הרגיל הוא ד' באייר, ומיד אחריו, בה' באייר, חל יום העצמאות. עם זאת, שני הימים מוזזים לעיתים קרובות כדי למנוע התנגשות עם השבת [4].

יום העצמאות הוא היום הלאומי של מדינת ישראל, ובו מציינים את הכרזת העצמאות ב־14 במאי 1948, שחל באותה שנה בה' באייר. היום מצוין בטקסים רשמיים ובחגיגות עממיות. כשה' באייר חל ביום שישי או בשבת, החג מוקדם ליום חמישי שלפניו. מאז 2004, כשה' באייר חל ביום שני, החג נדחה ליום שלישי, כדי שיום הזיכרון לא יתחיל מיד בצאת השבת [5].

יום הרצל מוקדש לחייו ולחזונו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המדינית. לפי חוק הרצל, שנחקק ביוני 2004, הוא מצוין מדי שנה בי' באייר, יום הולדתו של הרצל [6]. ביום זה נערך טקס ממלכתי בהר הרצל בירושלים, והיום מצוין גם בבתי הספר ובבסיסי צה"ל. הכנסת מקיימת ישיבה מיוחדת לציון היום [6].

יום ירושלים מציין את איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ב־1967. ב־23 במרץ 1998 חוקקה הכנסת את חוק יום ירושלים, שקבע אותו כחג לאומי [7]. מדינת ישראל הקדישה יום זה גם לזכרם של יהודי אתיופיה (ביתא ישראל) שנספו בדרכם לישראל. לפי ההערכות, כ־4,000 מהם מתו במסע דרך סודן [8].

יום ז'בוטינסקי מוקדש לחייו ולחזונו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי. לפי חוק ז'בוטינסקי, הוא מצוין מדי שנה בכ"ט בתמוז, יום פטירתו. ביום זה נערך טקס ממלכתי בהר הרצל, ובבתי הספר ובבסיסי צה"ל מוקדש זמן לפועלו [9]. כשכ"ט בתמוז חל בשבת, היום מצוין ביום ראשון שאחריו [9].

יום הזיכרון ליצחק רבין מוקדש לחייו של ראש הממשלה יצחק רבין ולרציחתו ב־4 בנובמבר 1995. הוא נקבע בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, שנחקק ב־1997 [10]. על פי החוק, בתי הספר מציינים את היום בפעילויות על חשיבות הדמוקרטיה ועל הסכנה שבאלימות לחברה. כשהתאריך חל ביום שישי או בשבת, היום מצוין ביום חמישי שלפניו [10].

הסיגד הוא החג הגדול של קהילת יהודי אתיופיה (ביתא ישראל), והוא חל חמישים יום אחרי יום הכיפורים. החג מסמל את קבלת התורה ואת הכמיהה לירושלים. ב־2008 קבעה הכנסת את הסיגד כחג רשמי של המדינה [11]. החגיגות המרכזיות מתקיימות בטיילת ארמון הנציב הצופה אל העיר העתיקה בירושלים וברחבת הכותל המערבי.

יום בן־גוריון מוקדש לחייו ולחזונו של דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל. לפי חוק בן־גוריון, הוא מצוין מדי שנה בו' בכסלו, יום פטירתו [12]. כשו' בכסלו חל ביום שישי או בשבת, היום מצוין ביום ראשון שאחריו [12].

יום זיכרון זה מוקדש למאות אלפי היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות ערב ואת איראן במאה ה־20. זהו היום היחיד ברשימה שנקבע לפי הלוח הגרגוריאני. הכנסת חוקקה את החוק ב־23 ביוני 2014, והיום צוין לראשונה באותה שנה [13].