ICH ישראל - המרכז הישראלי למורשת תרבותית בלתי מוחשית. מסורות וביטויים בעל פה. אירועי תרבות. ידע על הטבע והיקום. מלאכות יד מסורתיות. שפות. מסורות דתיות. ריקודי עם. מוזיקה עממית. תיאטרון. ארגוני שימור מורשת ישראלית. מסורות קולינריות. שימור לשוני (עברית, יידיש, לדינו). קהילות ישראל. צ'רקסים. יהודי אתיופיה. יהודי תימן. דרוזים. בדואים. הכשרה. ICH אונסק"ו. מרכז ICH ישראל מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל, הוא ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי מתנדבים המחויבים לשימור, להעברה ולקידום של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בישראל. אנו שואפים לתמוך בקהילות, במסורות, במחקר תרבותי, בקורסים חינוכיים, בסדנאות ובאירועים תרבותיים המדגישים את חשיבות שימור המורשת התרבותית של ישראל. המרכז פועל לשימורן, להעברתן ולקידומן של מסורות אלו באמצעות תמיכה בפרויקטים המעודדים את השמירה על המגוון התרבותי ומחזקים אותו, וכן באמצעות אירועים, סדנאות וקורסים חינוכיים. הארגון פועל באופן עצמאי ושומר על פעילותו בלתי־מפלגתית. מטרתו העיקרית היא לתרום לפיתוח המגזר התרבותי בישראל. המרכז למורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל הוא יוזמה מתפתחת ללא מטרות רווח, המוקדשת לתיעוד, לשימור ולהעברה של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בישראל. אנו מפתחים כעת את מבנה הממשל הארגוני, את השותפויות ואת התוכניות שלנו. עבודתנו תתמקד במסורות שבעל פה, במוזיקה, במחול, בשפות, בטקסים, במלאכות יד, בידע קולינרי ובמנהגים תרבותיים חיים נוספים. אנו שואפים לפעול בשיתוף פעולה עם נושאי מסורת, קהילות, אנשי חינוך, חוקרים וארגוני תרבות, כדי להבטיח שמורשת זו תישאר גלויה, מוערכת ונגישה לדורות הבאים. המרכז למורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל נמצא כעת בשלבי פיתוח. אנו מקימים את הנהלת הארגון, בונים שותפויות ומכינים את תוכניות הפעילות שלנו. מטרות המרכז מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל, פועל לשימור המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל, לקידומה ולהעברתה לדורות הבאים. המטרות שלנו כוללות: תיעוד מסורות ועדויות אישיות תמיכה בהעברת ידע תרבותי קידום קהילות ונושאי מסורת פיתוח פעילויות חינוכיות ותרבותיות פיתוח מחקר ושיתוף פעולה הנגשת משאבי תרבות לציבור הבטחת שמירת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל קידום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של קהילות, קבוצות ויחידים שונים בישראל קידום אירועים מסורתיים, פסטיבלים ומנהגים תרבותיים חיים אחרים תמיכה בפרויקטים חדשים בתחום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית שימור המורשת התרבותית החיה של ישראל מה המשמעות של מורשת תרבותית בלתי מוחשית? מורשת תרבותית בלתי מוחשית (ICH) כוללת פרקטיקות, ייצוגים, ביטויים, ידע ומיומנויות, כמו גם כלים, חפצים, חפצים ומרחבים תרבותיים הקשורים אליהם הנחשבים חלק מהמורשת התרבותית של מקום. כדי להיכלל במלאי המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל, קהילות, קבוצות ויחידים חייבים להכיר באלמנטים המתבטאים במורשתם שלהם. המורשת התרבותית הבלתי מוחשית, המועברת מדור לדור, נוצרה מחדש ללא הרף על ידי הקהילות השונות בסביבתן ובהיסטוריה הייחודית שלהן, ומספקת להן תחושת זהות והמשכיות, ובכך מקדמת כבוד לגיוון תרבותי וליצירתיות אנושית. למרות היותה שברירית, מורשת תרבותית בלתי מוחשית ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהבטחת גיוון תרבותי נוכח הגלובליזציה הגוברת. היכרות עם המסורות של קהילות שונות מקלה על דיאלוג בין קהילות וכבוד לאחרים. מורשת תרבותית בלתי מוחשית היא מסורתית, עכשווית ומשתנה ללא הרף. היא מכילה מכיוון שהיא כוללת מסורות הנהוגות על ידי קהילות מגוונות בסביבה חדשה. מורשת תרבותית בלתי מוחשית היא גם מייצגת מכיוון שמשמעותה נובעת מהקהילות המקדמות ומעבירות מסורות כאלה ולאו דווקא מייחודיותה. לבסוף חביב, מורשת תרבותית בלתי מוחשית ממוקדת קהילה במובן שמסורת מסוימת נתפסת כמורשת תרבותית על ידי הקהילות הנוגעות בדבר. באמצעות העברת ידע ומיומנויות, מורשת תרבותית בלתי מוחשית מקשרת את העבר עם ההווה והעתיד. התחומים הבאים הם חלק מהמורשת התרבותית הבלתי מוחשית מסורות וביטויים שבעל פה, כולל שפות אמנויות הבמה ריקודי עם מוזיקה עממית תיאטרון מנהגים חברתיים, טקסים ואירועים חגיגיים מסורות דתיות מסורות קולינריות אירועים חגיגיים ידע ומנהגים הנוגעים לטבע וליקום בעלי המלאכה איך להתערב בפרויקטים שלנו השתתפותכם חיונית כדי לעזור לנו לשמר המורשת התרבותית הבלתי מוחשית הישראלית. הצטרף כחבר הצטרפו אלינו התנדב צרו קשר עכשיו תרום עכשיו תרום עכשיו חדשות ועדכונים אחרונים אנו מתפתחים כל הזמן. לחצו על הקישור למטה כדי לבקר בדף החדשות שלנו, שם תוכלו לקרוא את ההכרזות, הודעות לעיתונות ועדכונים מבניים האחרונים שלנו בנוגע למשימה שלנו. קראו את החדשות האחרונות שלנו ארגוני ייחוס בינלאומיים בנושא מורשת תרבותית בלתי מוחשית אמנת אונסק"ו משנת 2003 לשמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית אמנת אונסק"ו לשמירת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית משנת 2003, שאומצה על ידי הוועידה הכללית של אונסק"ו בפריז, היא המסגרת המשפטית הבינלאומית המובילה המוקדשת להגנה על מורשת חיה ברחבי העולם. רשת ICH NGOs הרשת הגלובלית הרשמית כוללת מאות ארגונים לא ממשלתיים המאושרים על ידי אונסק"ו. זהו המדריך האולטימטיבי ליצירת קשר עם עמותות להגנה על מורשת בלתי מוחשית במדינות אחרות כדי להציע פרויקטים משותפים. הוועדה הבינלאומית למורשת תרבותית בלתי מוחשית של ICOMOS (ICICH) ICOMOS פועל לשימור והגנה על אתרי מורשת תרבותית. זהו הארגון הלא ממשלתי הגלובלי היחיד מסוגו, המוקדש ליישום תיאוריה, מתודולוגיה וטכניקות מדעיות לשימור מורשת אדריכלית וארכיאולוגית. פורום ICH NGO פורום ICH לארגונים לא ממשלתיים הוא פלטפורמה לתקשורת, יצירת קשרים, חילופי דברים ושיתוף פעולה עבור ארגונים לא ממשלתיים המוסמכים על ידי אונסק"ו לספק שירותי ייעוץ לוועדה הבין-ממשלתית במסגרת אמנת אונסק"ו לשמירת מורשת תרבותית בלתי מוחשית משנת 2003.

מורה למוזיקה עממית קורסי המרכז למורשת תרבותית בלתי מוחשית של ישראל מכוונים לשמירה, העברה והמשכיות של המורשת התרבותית של ישראל. הקורסים אינם דורשים תואר קודם. ישנו מבחן בסיסי שיש לבצע לפני ההרשמה, וישנו מעקב אישי במהלך ההכשרה עבור כל סטודנט. חוברות הדרכה וקורסים מקוונים יהיו זמינים בצרפתית, אנגלית ועברית בהתאם לשפת האם של הסטודנטים. לאחר סיום הלימודים, הסטודנטים יזכו לתמיכה בחיפוש עבודה או בהקמת מיזם משלהם, לרבות באמצעות רשת הפיתוח של האגודה ושותפיה, וייהנו ממעקב אישי עד לקבלת עבודה. פרויקט קורס המורים במוזיקה מסורתית • יכולותיו המוזיקליות של התלמיד באמצעות קורסים תיאורטיים ומעשיים במוזיקה מסורתית יהודית וישראלית. • מומחיות פדגוגית במתודולוגיות, פסיכולוגיה והעברת חינוך מוזיקלי. • רכישת מיומנויות המאפשרות לתלמידים לפתח את יצירתיותם, לטפח את אהבתם למוזיקה ולקחת חלק פעיל בפעילויות מוזיקליות. • ביצוע עבודה מעשית, סטודנטים מעבירים קורסים תחת פיקוח ותמיכה. התוכנית מספקת את הכלים הבסיסיים המעניקים לתלמידים את הכישורים הנדרשים כמוזיקאים ומורים (קריאת תווים, הלחנה מוזיקלית, ניצוח, קורסים המותאמים לקהלים שונים, פדגוגיה, דידקטיקה, פסיכולוגיה של חינוך מוזיקלי, עבודה מעשית...). הקורס כולל גם תיאוריה מוזיקלית ותרגול באמנויות הבמה. הכשרה זו מאפשרת לסטודנטים להפוך למלחינים יצירתיים בתחום המוזיקה האמנותית המסורתית, תוך עידודם לפתח את יצירתיותם ולהציג את שורשיהם התרבותיים בקהילה שלהם, כמו גם ברמה הלאומית והבינלאומית. ההכשרה כוללת הלחנה של יצירות מקוריות, הפקה מוזיקלית ומחקר בתחום המורשת התרבותית הישראלית. צרו קשר

לימודים הקורסים המוצעים במרכז למורשת תרבותית בלתי מוחשית של ישראל נועדו לשמור, להעביר ולהבטיח את המשכיות המורשת התרבותית העשירה של ישראל. כל תוכנית הכשרה בנויה סביב שלושה מודולים ולאחריהם בחינה סופית. בין המודולים, הסטודנטים משלימים עבודות קורס מקוונות והערכות שנועדו לחזק את הידע שלהם ולנטר את התקדמותם. אין צורך בתואר אקדמי קודם כדי להירשם. לפני ההרשמה, כל מועמד מבצע הערכה בסיסית כדי לקבוע את רמתו וצרכי הלמידה שלו. לאורך התוכנית, כל סטודנט מקבל הדרכה ותמיכה אישית. חומרי הדרכה וקורסים מקוונים יהיו זמינים בצרפתית, אנגלית, ספרדית ועברית, בהתאם לשפת האם או שפת האם המועדפת על הסטודנטים. עם סיום התוכנית, הבוגרים יקבלו תמיכה מתמשכת בחיפוש תעסוקה או בביסוס פעילות מקצועית משלהם. באמצעות רשת שותפי הפיתוח והארגונים המסונפים של המרכז, לסטודנטים תהיה גישה להזדמנויות מקצועיות, נטוורקינג והכוונה. מעקב אישי יימשך לאורך כל תהליך חיפוש העבודה או הקמת העסק. עלויות ההכשרה עשויות להיות זכאיות לתמיכה כספית ממשרד העלייה והקליטה, אשר עשוי לסבסד עד 80% מעלויות ההכשרה הזכאיות לעולים חדשים, בכפוף לתנאים ולמגבלות המימון הרלוונטיים. מוסדות וארגונים אחרים עשויים גם הם לספק סיוע כספי או סובסידיות לתוכניות הכשרה זכאיות. קורסים מתוכננים: • מורה וכוריאוגרפיה לריקודי עם • מורה למוזיקה עממית • מפיק תיאטרון עממי כמו כן מתוכננים לאורך כל השנה כנסים, סדנאות, קורסים, טיולים וטיולים מאורגנים לחו"ל בנושא מסוים הנוגע למורשת התרבותית של ישראל. התחל ללמוד היום 2027 - 2026 מדריך לריקודי עם קורס התעודה מועבר על ידי כוריאוגרפים ישראלים ידועי שם ומחנכי מחול מנוסים, שמומחיותם יוצאת הדופן וידעם האמנותי מעניקים למשתתפים חוויית למידה ייחודית. התוכנית משלבת מצוינות אמנותית עם מתודולוגיות הוראה מתקדמות, ומציידת את המשתתפים בכלים ובטכניקות מעשיות לפיתוח כישוריהם הפדגוגיים, לריתוק תלמידיהם ולעורר בהם השראה למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם. קרא עוד >> למידע נוסף 2027 - 2026 מורה למוזיקה עממית קורס התעודה נועד להקנות למשתתפים ידע וכישורים מעשיים הנדרשים להוראת מוזיקה מסורתית, ווקאלית ואינסטרומנטלית. התוכנית מכסה מיומנויות הוראה חיוניות, ובהן תכנון שיעורים, ניהול כיתה, מתודולוגיות הוראה ושילוב יעיל של מוזיקה מסורתית במסגרות חינוכיות. המשתתפים ילמדו לתכנן ולהעביר שיעורי מוזיקה מסורתית מרתקים, תוך שמירה על ההקשר התרבותי, הפרקטיקות והידע הקשורים לכל מסורת מוזיקלית. קרא עוד >> למידע נוסף 2027 - 2026 מפיק תיאטרון פולקלורי קורס התעודה משלב כיתות אמן בהנחיית אנשי מקצוע וחדשנים מובילים בתחום ההפקה התרבותית והאמנותית, עם ניסיון מעשי בארגון אירועים, הופעות ופרויקטים יצירתיים. המשתתפים מפתחים מיומנויות מעשיות בהפקה יצירתית, הנתמכות בידע תיאורטי רלוונטי ומתבססות על מחקרים ופיתוחים עדכניים באמנויות הבמה. התכנית נועדה לצייד את הסטודנטים במומחיות, ביצירתיות ובכלים המקצועיים הדרושים לפיתוח ולניהול מוצלח של פרויקטים תרבותיים ואמנותיים. קרא עוד >> למידע נוסף

מדינת ישראל ארץ ישראל, שהובטחה על פי התנ"ך לאברהם, אבי עם ישראל, לבנו יצחק ולנכדו יעקב, היא ערש מדינת ישראל. בני ישראל חזרו לאחר 400 שנות גלות במצרים, שם ייסדו את מדינת ישראל[1] . לאחר מאות שנים של שלטון שופטים באזור שנכבש לעתים קרובות, הם הקימו את ממלכת ישראל, אשר מאוחר יותר התפצלה לשתי ממלכות: ישראל ויהודה. ממלכת ישראל (הממלכה הצפונית) התקיימה עד שנת 721 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הצבא האשורי[2] . חלק מהעם היהודי גורש. הרוב נשאר בישראל, אם כי חלקם חיפשו מקלט ביהודה. בית המקדש נהרס בשנת 586 לפנה"ס כאשר הבבלים הפילו את ממלכת יהודה. כתוצאה מכיבוש זה, רוב אוכלוסיית יהודה גורשה לבבל. לאחר הכיבוש הפרסי, היהודים זכו באוטונומיה, הורשו לחזור לאדמותיהם, ובנו מחדש את בית המקדש (סוף המאה ה-6 לפנה"ס) הודות לצו של המלך כורש[3] . מאוחר יותר, לקראת סוף המאה השנייה לפני הספירה, שושלת החשמונאים, שמרדה בשלטון הסלאוקי, החזירה את ממלכת יהודה. בשנת 63 לפנה"ס, פומפיוס כבש את יהודה והפך אותה למדינת חסות רומית[4] . המרד הגדול פרץ בשנת 66 לספירה בעקבות מספר צווים האוסרים על קיום דת[5] . לאחר שהרומאים דיכאו את המרד, הקיסר טיטוס הורה על הריסת בית המקדש השני, וירושלים נחרבה. מרד בר כוכבא החל בשנת 132 לפנה"ס[6] . לאחר שלוש שנים, המרד דוכא באכזריות למרות הצלחותיהם הראשוניות של המורדים. מהמאה ה-4 ועד המאה ה-20, ארץ ישראל חוותה מספר שינויים בריבונות לאורך ההיסטוריה, ועברה מפולשים ממוצא מגוון לאוכלוסיות שונות, בתמיכת המעצמות הגדולות באזור. במשך מאות שנים, יהודים מכל רחבי העולם חיו בישראל. לאחר מכן, התרחש גל הגירה מסוים, בעיקר עם עלייתם של תלמידים חסידיים[7] . בסוף המאה ה-19, בהמשך תנועת ההגירה לעבר ארץ ישראל, החלו גלי הגירה גדולים יותר, עם יהודים מרחבי העולם להוטים להתיישב שם. כמה הוגים יהודים, ביניהם הרבנים יהודה בן שלמה חי אלקלעי, משה הס, צבי הירש קלישר, יהודה לייב פינסקר ומשה לייב ליליינבלום, פרסמו עבודות ומאמרים שתמכו בעלייה לארץ ישראל על מנת להקים שם מדינה. בנימין זאב הרצל פרסם את ספרו "מדינת היהודים" בשנת 1896 והחל במאמצים דיפלומטיים[9] . ההסתדרות הציונית העולמית נוסדה כאשר הרצל כינס את הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל, שוויץ, בשנת 1897[10] והחלה בהקמת התשתית הדרושה להקמת מדינה יהודית בישראל. זה כלל ניהול מדיניות חוץ, הקמת מוסדות פיננסיים, רכישת קרקעות (באמצעות קרן קיימת לישראל)[11] , והכוונת ותמיכה בקמת הקהילה היהודית בישראל. הרצל הוביל את התנועה הציונית מיום היווסדה בשנת 1897 ועד מותו בשנת 1904. בין הפעילים החשובים ביותר לצידו, במיוחד בתחום הדיפלומטי, היה חיים ויצמן, שהפך לאחד ממנהיגי התנועה לאחר מותו של הרצל וכיהן מאוחר יותר כנשיא מדינת ישראל. עם פרסום הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917, שאישרה את תמיכת ממשלת בריטניה בבית לאומי יהודי בישראל, זכתה מדיניות החוץ של ההסתדרות הציונית להצלחה מסחררת. לאחר סיום הכיבוש הבריטי של ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה, הכרזה זו קיבלה את מלוא משמעותה. על בסיס הצהרה זו, העניק חבר הלאומים לבריטניה הסמכות על ארץ ישראל, בכפוף להקמת ארגון יהודי לייעץ לבריטים בעניינים הקשורים לבית הלאומי היהודי. ארגון זה אכן נוצר ונקרא הסוכנות היהודית. ב-14 במאי 1948 נוסדה מדינת ישראל עם הכרזת עצמאות ארץ ישראל ביום ב' באייר תש"ח. עם הקמתה, התגוררו בה למעלה מ-600,000 יהודים, המהווים למעלה מ-6% מאוכלוסיית היהודים בעולם[12] . בשנת 2026, אוכלוסיית ישראל מוערכת בכ-10.1 מיליון נפש. היא מתפלגת כדלקמן: יהודים ואחרים: כ-76%; ערבים: כ-21%; תושבי חוץ: כ-3%. האוכלוסייה מאופיינת באחוז גבוה של צעירים, עם גיל חציוני של כ-29.[13] ההבטחה האבותית: התנ"ך העברי (בראשית י"ב:ז, ט"ו:י"ח) מפרט את הברית וההבטחה לארץ לאברהם, שחודשו עם יצחק (בראשית כו:ג-ד) ויעקב (בראשית כח:יג). נפילת צפון ישראל (721 לפנה"ס): מתועדת במלכים ב' י"ז. ממצא זה תואם רישומים ארכיאולוגיים אשוריים, כגון פריזמת נמרוד, המציינת את מסעו של סרגון השני ואת שינויי האוכלוסייה. צו כורש: ספר עזרא המקראי (א':1-4) מתעד את הצו הפרסי המאפשר ליהודים לחזור ולבנות מחדש את בית המקדש. גליל כורש (הנמצא במוזיאון הבריטי) מאשר את המדיניות האימפריאלית הזו של שיקום אוכלוסיות עקורות. כיבוש פומפיוס (63 לפנה"ס): מתועד על ידי ההיסטוריון היהודי-רומאי פלביוס יוספוס בספר "קדמוניות היהודים" (ספר י"ד). המרד הגדול (66–70 לספירה): תיאורו של יוסף בן מתתיהו, כעד ראייה, בספר "מלחמת היהודים" מתאר את המצור הרומי על ירושלים, חורבן בית המקדש השני על ידי טיטוס ואת עקירת היהודים שבאה לאחר מכן. מרד בר כוכבא (132–135 לספירה): תועד על ידי ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו בספר ההיסטוריה הרומית (ספר 69) ומאומת על ידי גילוי מכתבי בר כוכבא מים המלח. הגירת חסידים: תיאורים היסטוריים עוקבים אחר הנוכחות היהודית המתמשכת וההגירות הספציפיות של תלמידי הבעל שם טוב והגאון מוילנה (1777–1808) בסוף המאה ה-18. ליאון פינסקר: אוטו-אמנציפציה (1882). תיאודור הרצל: " מדינת היהודים ", פורסם בווינה בשנת 1896. תוכנית באזל (1897): הפרוטוקולים הרשמיים של הקונגרס הציוני הראשון קובעים את המטרה להקים "בית מובטח ציבורית וחוקית בארץ ישראל". קרן קיימת לישראל (הקרן הקיימת לישראל): נוסדה בקונגרס הציוני החמישי (1901) לרכישת קרקעות. הכרזת העצמאות: ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל, שנקראה בפומבי על ידי דוד בן גוריון ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח). סטטיסטיקה דמוגרפית לשנת 2026 : נתונים אלה תואמים את המעקב הרשמי, הודעות לעיתונות ותקצירים סטטיסטיים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS). Israel History התחבר Israel History צפייה בסרטון שיתוף כל הערוץ הסרטון הזה פייסבוק טוויטר פינטרסט טאמבלר העתקת הקישור הקישור הועתק Search videos חיפוש סרטון... כל הקטגוריות כל הקטגוריות Education Entertainment People & Blogs מציג עכשיו ארכיון שפילברג מציג: 1911-2011 הסרט הראשון של פלשתינה 17:46 צפייה בסרטון מציג עכשיו פסח בכותל המערבי 1913 Passover 02:48 צפייה בסרטון מציג עכשיו ירושלים מאוחדת לפני 100 שנה 1913 JERUSALEM 10:34 צפייה בסרטון מציג עכשיו מעברות | תוהו ובוהו - פרק 1 - פרק הבכורה 49:48 צפייה בסרטון

היהודים מצרפת ההיסטוריה של העם היהודי בצרפת משתרעת על פני יותר מאלפיים שנה, והיא שזורה עמוקות במרקם האתני והפוליטי של האומה מאז ימי גאליה הרומית. בימי הביניים, יהודים מצאו בית בנתיבי סחר אפורים טובים יותר ובעמקים הצפוניים, השתלבו בחיים המקומיים וטיפחו מרכזים תוססים ומתוחכמים. עד המאה ה-11, אזור שמפיין הפך למגדלור של למדנות יהודית מעגלית, בראשות רבי רש"י מטרואה, שפירושיו החדים לתנ"ך ולתלמוד השתמשו בשפה הצרפתית העתיקה בת זמננו כדי להנגיש טקסטים מורכבים לאנשים טריוויאליים [1] . תור הזהב של הלמידה החשיך כאשר מסעי הצלב הביאו גלים של רדיפות משתוללות, שהגיעו לשיאם בגירושים מרובים של המלוכה ובגירוש מוחלט של יהודים מממלכת צרפת בשנת 1394, מה שהותיר רק כמה קהילות קטנות ושבריריות ששרדו בשטחים גבוליים כמו אלזס או אדמות האפיפיור סביב אוויניון. שחר טרנספורמטיבי הגיע עם תקופת הנאורות והמהפכה הצרפתית, רגע חשוב של זכויות אדם כאשר האסיפה הלאומית העניקה אזרחות מהדהדת ושוויון אזרחי ליהודים בספטמבר 1791, והפכה את צרפת למדינה האירופית הראשונה שעשתה זאת [2] . רוח שחרור זו אפשרה ליהודים לצאת ממקומות מוגבלים, לבחור קריירות מגוונות ולהצטרף בהתלהבות לצבא ולמנהל הפתוח, דינמיקה שנפוליאון בונפרטה בנה לאחרונה על ידי הקמת רשת הקונסיסטואר בשנת 1808 כדי לארגן חיים אדוקים תחת חוקי המדינה. לאורך המאה התשע עשרה, יהודי צרפת פרחו בתחומי הפיננסים, הפוליטיקה והאמנויות, מה שהוליד סינתזה צרפתית-יהודית יהירה שהעריכה עמוקות הן את המורשת האדוקה והן את הפטריוטיות הרפובליקנית. קשר זה עמד בפני משפט חריף בתחילת המאה במהלך הקיטוב האנטישמי של פרשת דרייפוס [3]. הפרק האפל ביותר התגלה במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הכיבוש הנאצי ומשטר וישי, המשתף פעולה, יישמו חוקים אנטי-יהודיים קשים, שללו את מקור פרנסתם של יהודים ואפשרו את גירושם של 76,000 איש למחנות המוות הנאציים. בתוך הטרגדיה הגדולה הזו, אומץ ליבם של אזרחי צרפת ורשתות ההתנגדות, שזכו באות חסידי אומות העולם, עזרו לשלושה רבעים מהאוכלוסייה היהודית במדינה לשרוד את השואה [4] . בעשורים שלאחר המלחמה, חוותה הקהילה לידה מחדש דמוגרפית ואתנית אינטימית עם הגעתם של מאות אלפי יהודים ספרדים מצפון אפריקה, ובמיוחד מאלג'יריה, מרוקו ותוניסיה, במהלך תנועות הדה-קולוניזציה המורכבות של שנות ה-50 וה-60. נהירה נמרצת זו החיתה לחלוטין את החיים היהודיים בצרפת, והעבירה את מרכז הכובד האשכנזי הקיים לרוב ספרדי עדכני ותקשורתי תרבותי, שפתח מחדש בתי כנסת פרובינציאליים ובתי ספר איתנים ברחבי השטח. כיום, כקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, יהודי צרפת ממשיכים לנווט בנתיב מורכב, מאשררים בגאווה את מקומם ברפובליקה הצרפתית תוך התמודדות עם חרדות ביטחוניות סינכרוניות ותחייה פרובוקטיבית של אנטישמיות עדכנית. הפולקלור והמסורות של העם היהודי בצרפת יוצרים מארג אתני מרתק, הארוג ממאות שנים של דו-קיום גיאוגרפי, טראומה קיימת ומעבר דמוגרפי טוב יותר מרוב אשכנזי לרוב ספרדי. בימי הביניים, יהודי צפון צרפת, שנקראו בעברית צרפתית, חיו בשכונות פתוחות בהן דיברו צרפתית, ניב יהודי-צרפתי ייחודי. על פי האגדה המקומית, הנוכחות היהודית העתיקה בדרום מערב צרפת מתוארכת לתקופה הרומית, ונולדה ממיתוס לפיו אחת משלוש ספינות חסרות מטרה שנשאו גולי יהודה לאחר חורבן ירושלים נסחפה על פני הים התיכון ונחתה על חופי בורדו [5] . מנהג מרתק וקיים צץ בדרום במהלך האינקוויזיציה, כאשר יהודים איבריים נסתרים, המכונים אנוסים, נמלטו לביון והביאו לצרפת את אמנות ייצור השוקולד, והפכו את הגירת ההישרדות למורשת קולינרית מתוקה. פולקלור טריטוריאלי משגשג גם באלזס-לורן, שם קהילות אשכנזיות דוברות אלזסית פיתחו מנהגים ייחודיים, כמו השולקלאטשן, מסורת התקיפות הקולניות על מקל עץ כדי לקרוא למתפללים לתפילה, והכנת קוגל יהודי מסורתי וחלה אלזסית. הנוף הפולקלורי החלק השתנה באופן דרמטי בשנות ה-50 וה-60 עם הגעתם ההמונית של יהודים ספרדים מצפון אפריקה, שמסורותיהם התוססות והתקשורתיות החיו לחלוטין את הקהילה השקטה והמתבוללת שלאחר השואה[6]. זרם זה הביא מורשת כנסייתית ים תיכונית מלאת חיים למרכזי הקהילה ולאולמות הקבלה הצרפתיים, תוך שילוב פיוטים ליטורגיים (שירים קדושים) יהודיים-ערביים או יהודיים-ספרדיים עם מנגינות אנדלוסיות וריקודי עם ישראליים אנרגטיים בחתונות ובבר מצווה. מנהגים קולינריים השתנו באופן מהותי כאשר קוסקוס צפון אפריקאי, מנות דגים נועזות ומאפים ספוגים בדבש החליפו את המטבח המזרח אירופאי הכבד יותר על שולחנות החג. כדי לחקור לעומק את המנהגים האתניים החזקים הללו, תוכלו להאזין לארכיוני סאונד דיגיטליים המתעדים את המורשת התרבותית החופפת הזו במכון האירופי למוזיקה יהודית [7] , ללמוד על חיי היומיום של ימי הביניים במוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית, או לחקור את מסורות הנדידה שפורטו על ידי הקונגרס היהודי האירופי [8] . מקור: יהודי צרפת: היסטוריה מהעת העתיקה ועד ימינו, מהדורת ספר לימוד בסיסי. מקור: היסטוריה יהודית צרפתית בימי הביניים, מגזין מוראשה. מקור: מחקר על אזרחות, זכויות אזרח ואמנציפציה יהודית בצרפת המהפכנית, ResearchGate. מקור: התחדשות החיים היהודיים בצרפת לאחר השואה, יד ושם. מקור: אוסף קבוע: יהודים בצרפת בימי הביניים, ''Musée d'art et d'histoire du Judaïsme''. מקור: יהודים וצרפת: 11 עובדות היסטוריות מעניינות, עייש. מקור: מסורות מוזיקליות יהודיות על אדמת צרפת, המכון האירופי למוזיקה יהודית. מקור: דמוגרפיה והיסטוריה עכשווית של יהדות צרפת, הקונגרס היהודי האירופי. Jews from France התחבר Jews from France צפייה בסרטון שיתוף כל הערוץ הסרטון הזה פייסבוק טוויטר פינטרסט טאמבלר העתקת הקישור הקישור הועתק Search videos חיפוש סרטון... כל הקטגוריות כל הקטגוריות Education Film & Animation News & Politics Nonprofits & Activism מציג עכשיו Welcome to the Jewish community of Paris 05:33 צפייה בסרטון מציג עכשיו ULTRA-ORTHODOXES : ces Juifs français devenus religieux [FILM-DOCUMENTAIRE] 01:01:42 צפייה בסרטון מציג עכשיו Français juifs - Les enfants de Marianne - Documentaire Histoire - 2KF 52:01 צפייה בסרטון מציג עכשיו מבט - עלייה היסטורית של יהודים מצרפת | כאן 11 לשעבר רשות השידור 10:32 צפייה בסרטון

היהודים מארצות הברית התחלות (1654–1775) ראשית החוויה היהודית האמריקאית מתוארכת לספטמבר 1654, שסומן בהגעתם של עשרים ושלושה יהודים ספרדים ממוצא ספרדי ופורטוגלי לניו אמסטרדם (ששמה שונה מאוחר יותר לעיר ניו יורק). קבוצה זו נמלטה מרדיפות לאחר כיבושה מחדש של רסיפה, ברזיל, על ידי הפורטוגלים. למרות שנתקלו בתחילה בעוינות גלויה מצד המושל פיטר סטויבסנט, הם הבטיחו תושבות, זכויות מסחר וזכויות התיישבות באמצעות התערבות חברת הודו המערבית ההולנדית. במהלך העשורים שלאחר מכן, מובלעות יהודיות צעירות התממשו במרכזים ימיים קולוניאליים מרכזיים, בעיקר ניופורט, סוואנה, צ'רלסטון ופילדלפיה. עם פרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית, רוב האוכלוסייה היהודית התיישרה עם המטרה הפטריוטית בראשות ג'ורג' וושינגטון [1] . ההגירה (1820–1880) תחת השפעת נישול כלכלי חמור וחוסר יציבות פוליטית נרחבת ברחבי אירופה, הדמוגרפיה היהודית-אמריקאית חוותה צמיחה אקספוננציאלית, וזנקה מכ-3,000 איש בשנת 1800 לכ-250,000 עד 1880. שינוי דמוגרפי זה נשלט על ידי יהודים אשכנזים שמוצאם מגרמניה וממרכז אירופה. בניגוד מוחלט לקודמיהם הספרדים העירוניים, מהגרים יהודים גרמנים אלה התפזרו באופן נרחב ברחבי המערב התיכון, דרום ומערב ארצות הברית. רבים פעלו בתחילה כסוחרים נודדים לפני שצברו את ההון הנדרש להקמת מפעלי קמעונאות ומוצרים יבשים קבועים. במקביל, תקופה זו הייתה עדה למיסוד היהדות הרפורמית. תחת הנהגתו התיאולוגית של הרב יצחק מאייר וייז, תנועה זו ביקשה לשלב את המנהגים ההלכתיים המסורתיים כך שיתאימו לפרדיגמות האזרחיות והתרבותיות האמריקאיות העכשוויות [2] . הזרם ההמוני למזרח אירופה (1881–1924) ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני בשנת 1881 גרמה לגל של פוגרומים אנטישמיים אלימים ברחבי האימפריה הרוסית, והציתה יציאה דמוגרפית מסיבית. במהלך ארבעת העשורים שלאחר מכן, הגיעו לחופי אמריקה יותר משני מיליון מהגרים יהודים מרוסיה, פולין ורומניה. הרוב המכריע של אלה התרכזו במובלעות עירוניות צפופות ועניות, ובראשן הלואר איסט סייד של ניו יורק. אוכלוסייה זו סיפקה את כוח העבודה העיקרי לתעשיית הביגוד האמריקאית המשגשגת, ולעתים קרובות סבלה מתנאים קשים בסדנאות יזע. במקביל, הם יצרו תת-תרבות דוברת יידיש חזקה ועצמאית המאופיינת בעיתונות פורה, הפקות תיאטרון וספרות. בתגובה לניצול שיטתי, מהגרים אלה הפכו לגורם מרכזי בארגון תנועת העבודה האמריקאית ובחלוציות ברפורמות סוציו-אקונומיות מתקדמות [3] . אינטגרציה סוציו-פוליטית (1925–1945) בדור השני, צאצאי המהגרים ממזרח אירופה הפגינו ניידות עמוקה כלפי מעלה, והשיגו השתלבות אקדמית ומקצועית מהירה. עם זאת, עלייה מהירה זו עוררה תגובת נגד ילידית. עוינות זו הגיעה לשיאה באופן פדרלי בחוק ההגירה המגביל של 1924, ובאופן מוסדי באמצעות יישום נומרוס קלאוזוס (מכסות רישום) לא רשמיות שנועדו להגביל את קבלת היהודים לאוניברסיטאות עילית כמו הרווארד וקולומביה. במהלך מלחמת העולם השנייה, התמודדה ההנהגה היהודית-אמריקאית עם מכשולים גיאופוליטיים מורכבים כשניסתה ללחוץ על ממשל רוזוולט לבצע פעולות חילוץ נרחבות עבור יהדות אירופה. במקביל, ארצות הברית שימשה כמקלט אינטלקטואלי קריטי עבור מלומדים, מדענים ופילוסופים יהודים גולים בולטים, כולל אלברט איינשטיין וחנה ארנדט [4] . פרבריות לאחר המלחמה (1945–2000) התקופה שלאחר 1945 הוגדרה על ידי קונבנציונליזציה מהירה, כאשר יהודי אמריקה עברו בהמוניהם משכונות צפופות במרכזי ערים לקהילות פרבריות חדשות שפותחו. תקופה זו של יציבות חברתית אפשרה מעורבות אזרחית מוגברת; במהלך שנות ה-60, יהודי אמריקה השתתפו באופן פעיל בתנועה לזכויות האזרח. ברית זו התגלמה באופן מפורסם על ידי הרב אברהם יהושע השל שצעד לצד ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור בסלמה, אלבמה. יתר על כן, הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, יחד עם המשבר הקיומי של מלחמת ששת הימים ב-1967, יצרה קונצנזוס גיאופוליטי, פילנתרופי ואידיאולוגי מתמשך שקשר לצמיתות את יהדות אמריקה למדינה היהודית [5] . אוכלוסיה (המאה ה-21) בעידן המודרני, ארצות הברית מתגוררת בכ-7.5 מיליון אזרחים יהודים, מה שממקם אותה כמרכז האוכלוסייה היהודי השני בגודלו בעולם לצד ישראל. ההערכה היא כי ישנם כ-150,000 עד 170,000 יהודים אמריקאים (מהגרים ילידי ארצות הברית וילדיהם) החיים בישראל [6] . מקור: הפודקאסט "שאר תולדות האנושות", האגודה ההיסטורית היהודית האמריקאית. מקור: מאמרים על מוצאם של יהודי אמריקה (1654-1820), מכון גילדר לרמן להיסטוריה אמריקאית. מקור: סקירה היסטורית של יהודי ספרד באמריקה, ברית המורשת היהודית. מקור: משאבי סדרת הסרטים הדוקומנטריים היהודים-אמריקאים, PBS Educational Media. מקור: ביוגרפיה ותורות מוסריות של אברהם יהושע השל, אנדרטת השואה. מקור: מחקר דמוגרפי ומגמות הגירה, הג'רוזלם פוסט Jews from the USA התחבר Jews from the USA צפייה בסרטון שיתוף כל הערוץ הסרטון הזה פייסבוק טוויטר פינטרסט טאמבלר העתקת הקישור הקישור הועתק Search videos חיפוש סרטון... כל הקטגוריות כל הקטגוריות Entertainment People & Blogs Travel & Events מציג עכשיו The History of Jewish Americans in St. Louis | Living St. Louis 58:47 צפייה בסרטון מציג עכשיו Entering America’s Most Religious Community 43:21 צפייה בסרטון מציג עכשיו New York's Orthodox Jews: a City Within a City 58:21 צפייה בסרטון

יהודים מאירופה מאז נפילת האימפריה הרומית, יהודים התפשטו באופן נרחב בערים ובמדינות אירופה, כולל איטליה, ספרד, פורטוגל, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין ורוסיה. בסוף המאה החמש עשרה, מלכי ספרד ופורטוגל הקימו משרדים של האינקוויזיציה כדי לכפות את האורתודוקסיה הקתולית על יהודים שהתנצרו וגרמו להם להתנצר או לברוח. יהודים ספרדים, כדי להימלט מרדיפות דתיות, החלו בהגירה המונית[1] . אשכנזים (ממרכז ומזרח אירופה) וספרדים (מספרד ופורטוגל) הם שתי תת-הקבוצות האתניות העיקריות של יהודי אירופה. כ-70-80% מהיהודים ברחבי העולם הם יהודים אשכנזים. הם הופיעו לראשונה בחבל הריין (מערב גרמניה) ובצפון צרפת במאה העשירית, ולאחר מכן עברו מזרחה לפולין, ליטא ורוסיה. הם דיברו יידיש, שפה המשלבת רכיבים מגרמנית ומעברית. חצי האי האיברי הוא מולדתם ההיסטורית של יהודי ספרד, שנאלצו לברוח במהלך האינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית בסוף המאה ה-15[2] . הם התגוררו בעיקר בים התיכון, בצפון אפריקה ובבלקן, והם דיברו לעתים קרובות לדינו, שהיא שילוב של עברית וספרדית/פורטוגזית. יהודים אשכנזים[3] חיו בקהילות תחת סמכות רבנית רציפה. בתחילה, רוב יהודי אירופה חיו בדרום אירופה. הם עברו צפונה בימי הביניים הגבוהים והמאוחרים. מהגרים יהודים מבבל ומפרס, סוחרים יהודים מהמַגְרֶבּ שבצפון אפריקה ומתיישבים מדרום אירופה החלו להתיישב במערב ובמרכז אירופה עד המאה ה-11, במיוחד בצרפת ובאזור נהר הריין. השואה, שבה נהרגו כמעט 6,000,000 יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה[4] , הייתה ניסיון מתוכנן של המשטר הנאצי בגרמניה להשמיד את העם היהודי. מאות קהילות יהודיות באירופה היבשתית נהרסו כתוצאה מהשואה; שניים מכל שלושה יהודים אירופאים ושליש מכלל היהודים ברחבי העולם נספו. על פי הערכות, ישנם כיום כ-1.4 מיליון יהודים באירופה (0.2% מכלל האוכלוסייה), או 10% מכלל היהודים ברחבי העולם. האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר באירופה במאה ה-21 נמצאת בצרפת, ואחריה בריטניה, גרמניה, רוסיה ואוקראינה. מעל 21,900 עולים חדשים הגיעו לישראל בשנת 2025, עלייה ניכרת בהגירה מהמערב. בעלייה ממערב אירופה נרשמה עלייה חדה, עלייה של 138% מאז 2023, בעיקר עקב אנטישמיות גוברת. להלן המדינות האירופיות המובילות בהגירה: צרפת: 3,357 עולים, עלייה עצומה של 45% עד 51% משנה לשנה. 890 איש הגיעו מבריטניה, עלייה של 136% משנת 2023. גרמניה: הציגה צמיחה עקבית של 34%[5] . הספרייה היהודית הווירטואלית: מספקת תיעוד מפורט על האינקוויזיציה הספרדית ועל ההגירה ההמונית של יהודי ספרד שבאה בעקבותיה. המרכז למורשת ספרדית: מציע ארכיון נרחב על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והשפה (לדינו) של הקהילות הספרדיות. אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה: מקור סמכותי המכסה את הופעתם של יהודי אשכנז בחבל הריין, את היגירתם מזרחה ואת ההיסטוריה הלשונית של היידיש. יד ושם: מרכז הזיכרון העולמי לשואה מספק מאגרי מידע סטטיסטיים מדויקים בנוגע להרס קהילות יהודיות אירופאיות ספציפיות. המכון לחקר מדיניות יהודית (JPR): מפרסם באופן קבוע דוחות על האוכלוסייה היהודית באירופה, המפרטים פירוט מודרני לפי מדינה (למשל, צרפת, בריטניה, גרמניה). Jews from Europe התחבר Jews from Europe צפייה בסרטון שיתוף כל הערוץ הסרטון הזה פייסבוק טוויטר פינטרסט טאמבלר העתקת הקישור הקישור הועתק Search videos חיפוש סרטון... כל הקטגוריות כל הקטגוריות News & Politics People & Blogs מציג עכשיו Venise et son ghetto 01:29:18 צפייה בסרטון מציג עכשיו Antisemitism pushing jews out of their homes in France 07:01 צפייה בסרטון מציג עכשיו The Jewish community's place in French society 13:01 צפייה בסרטון מציג עכשיו מבט - עלייה היסטורית של יהודים מצרפת | כאן 11 לשעבר רשות השידור 10:32 צפייה בסרטון

קהילות בערב יום העצמאות ה־78 שלה, באפריל 2026, חיו בישראל 10.244 מיליון איש: 7.790 מיליון יהודים ואחרים (76%), 296 אלף זרים (2.9%) ו־2.157 מיליון ערבים (21.1%). לשם השוואה, בעת הקמתה מנתה ישראל כ־806 אלף תושבים; אוכלוסייתה גדלה מאז ביותר מפי שתים עשרה[1] [2]. מדינת ישראל הוקמה בארץ ישראל, טריטוריה שהייתה המרכז ההיסטורי של הממלכה המאוחדת של ישראל, שנמשכה עד המאה העשירית–שמינית לפנה"ס, ולאחריה של ממלכת יהודה, שהתקיימה עד חורבנה בידי הבבלים במאה השישית לפנה"ס. האוטונומיה היהודית המשיכה לשגשג באזור תחת שלטונן של מעצמות זרות במשך רוב תקופת בית שני, עד להקמת ממלכת החשמונאים העצמאית במאה השנייה לפנה"ס. יהודה החשמונאית איבדה את עצמאותה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ירושלים בידי פומפיוס הרומי, שהפך את האזור למדינת חסות רומית [3] [4] . ארץ ישראל, המכונה גם "פלשתינה" בלטינית, עברה לעיתים קרובות בין כובשים מעמים ודתות שונים בין המאה הרביעית למאה העשרים לספירה. לאורך כל התקופה הזו, כמעט אלף שנה, המשיכו לשגשג בה קהילות יהודיות קטנות, ולצדן התקיימה ברציפות מהמאה התשיעית ואילך קהילה יהודית גדולה יותר שמרכזה היה בגליל. במקביל, הקהילות היהודיות בתפוצות סבלו מיחס מפלה כמעט בכל מקום שבו התיישבו. החל מימי הביניים המאוחרים ואילך גדל בהדרגה מספר היהודים המתגוררים בארץ ישראל, בעקבות גלי הגירה יהודית מהתפוצות, כאשר גלי ההגירה הגדולים ביותר התרחשו במאות ה-19 וה-20 [5] . מדינת ישראל, כמדינת מהגרים, מאופיינת בתרבות המשלבת מסורות ושפות רבות ומגוונות. התרבות הישראלית בולטת בעושרה ובגיוונה בזכות אוכלוסייה המורכבת מאנשים שמוצאם ביותר מ-100 מדינות ומחמש יבשות. במהלך השנים התפתחה בישראל תרבות ייחודית ורב-גונית בתחומי המוזיקה, המחול, השירה, האמנות ותחומים נוספים, וזאת בזכות הגיוון התרבותי של האוכלוסייה ומגוון הזהויות הישראליות המרכיבות אותה. ישראל ממוקמת בארץ הקודש, אזור בעל חשיבות רבה לדתות רבות, ובראשן שלוש הדתות האברהמיות המרכזיות – יהדות, נצרות ואסלאם. לעיר ירושלים חשיבות מיוחדת ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים כאחד, שכן היא ביתם של אתרים מרכזיים לאמונותיהם הדתיות. מקור: הצצה סטטיסטית רשמית, ממשלת ישראל. מקור: הודעה לעיתונות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקור: מאמר מדינת ישראל, אנציקלופדיה בריטניקה. מקור: מסמך יהודה תחת שלטון רומי, המרכז ללימודי יהדות מקוונים. מקור: רישומי היסטוריית העלייה, אנציקלופדיה ליהדות הקהילות השונות בישראל יהודים מאירופה: מכונים לעתים קרובות אשכנזים, כולל קהילות מאוסטריה, בלארוס, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, גיברלטר, יוון, הונגריה, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מולדובה, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, שוויץ, טורקיה (תערובת ספרדית/אשכנזית חלקית), בריטניה, אוקראינה ואזורים אחרים. יהודים מארצות ערב והמזרח התיכון (מזרחים/ספרדים): אלג'יריה, עיראק, תימן, מרוקו, תוניסיה, מצרים, לוב, לבנון וסוריה. קהילות יהודיות אחרות במזרח התיכון ובאסיה: יהודי איראן (פרס), יהודים כורדים, יהודים בוכרים (אוזבקיסטן/טג'יקיסטן), יהודים קווקזים (גאורגיה, אזרבייג'ן, דגסטן), יהודים ארמנים, יהודים הודיים (בני ישראל, קוצ'ין, בגדאדי), יהודים סינים (קאיפנג), יהודים אפגנים, הקהילה היהודית היפנית והקהילה היהודית הסינגפורית. קהילות יהודיות אפריקאיות: יהודי אתיופיה (ביתא ישראל), יהודי דרום אפריקה וקהילות קטנות מאזורים אחרים כמו מדגסקר. קהילות יהודיות באמריקה ובאוקיאניה: צפון אמריקה (ארה"ב, קנדה), דרום אמריקה (ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, אקוודור, גואטמלה, מקסיקו, פנמה, פרגוואי, פרו, פורטו ריקו, אורוגוואי, ונצואלה), ואוקיאניה (אוסטרליה, ניו זילנד). צברים: יהודים ישראלים ילידי ישראל, המייצגים שילוב של תרבויות תפוצה מגוונות אלה. קהילות אחרות בישראל אזרחים ערבים ישראלים: קבוצת המיעוט הגדולה ביותר, המורכבת ממגוון זרמים דתיים. בדואים: נוודים ערבים, בעיקר בנגב ובגליל, הידועים במסורות התרבותיות הייחודיות שלהם. דרוזים: קבוצה אתנו-דתית מובחנת בעלת קשרים חזקים לאדמה ומערכת יחסים הדוקה עם המדינה. צ'רקסים: קבוצה אתנית מוסלמית, לא ערבית, המתגוררת בעיקר בשני כפרים בגליל. ארמנים: קהילה נוצרית היסטורית, שבמרכזה רובע הארמני של ירושלים. שומרונים: קהילה עתיקה הקשורה קשר הדוק ליהודים, שחיה בהר גריזים ובחולון. נוצרים/זרמים שונים: כולל קתולים לטיניים, קתולים יוונים, אורתודוקסים יוונים, מרונים, קופטים ופרוטסטנטים. סובוטניקים ושבתאים: קבוצות בעלות קשרים היסטוריים ליהדות, במיוחד מרוסיה. קבוצות אתניות-דתיות נוספות: בהאים (שמרכזם בחיפה), אביסינים (אתיופים אורתודוקסים), טורקמנים, דומס, אשורים וארמים. מזרח אירופאים ואנשים מאסיה: כולל אזרחים מתאילנד, וייטנאם והפיליפינים, שרבים מהם נמצאים בישראל לצורך עבודה. אפריקאים: קהילות שונות, כולל פליטים, מבקשי מקלט וישראלים עברים. ישראל היהודים מאירופה היהודים הרוסים היהודים מארה"ב היהודים מצרפת היהודים מארצות ערב יהודי אתיופיה הערבים אזרחי ישראל הצ'רקסים הדרוזים הבדואים הארמנים היהודים הסינים היהודים מארגנטינה יהודי מרוקו היהודים הכורדים יהודי בוכריה יהודי איראן יהודי עיראק היהודים הארמנים יהודי הודו יהודי תימן

. שימור מורשת תרבותית של ישראל. הגנה על ארגונים לא ממשלתיים. מסורות תרבותיות ישראליות. חברה רב-תרבותית. זהות תרבותית ישראלית. מנהגים מסורתיים בסכנת הכחדה. מיעוטים תרבותיים בישראל. תמיכה בעולים חדשים. שילוב עולים. תמיכה באמני פולק ישראלים. מחקר מורשת תרבותית. כנסים של ישראל. אודות מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל הוא ארגון התנדבותי, שהוקם על ידי ישראלים על מנת להדגיש את חשיבות שימורה של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל, הבטחת הגנה טובה יותר על מורשת תרבותית בלתי מוחשית, להגביר את המודעות לחשיבותה, לרשום ולקדם שמירה על פרויקטים, לקדם אירועים ופסטיבלים, גיוון תרבותי וביטוי יצירתי, וליישם קורסים להעברת ידע, אמנות ומסורות. הארגון פועל באופן עצמאי ומחוץ לכל הקשר פוליטי, שמטרתו העיקרית היא פיתוח תחום התרבות הישראלי. המורשת התרבותית הבלתי-מוחשית כוללת פרקטיקות, ייצוגים, ביטויים, ידע וכישורים, כמו גם את הכלים, האובייקטים, החפצים והחללים התרבותיים הנחשבים כחלק מהמורשת התרבותית של המקום. כדי להיות חלק מהמורשת התרבותית הבלתי-מוחשית של ישראל, הקהילות, הקבוצות והיחידים חייבים להכיר בכך כחלק ממרכיבי המורשת שלהם, המתבטאים בתחומים הבאים: • מסורות אוראליות וביטויים, כולל שפות • אמנויות הבמה • פרקטיקות חברתיות, טקסים ואירועים חגיגיים • ידע ופרקטיקות הנוגעים לטבע וליקום • אומנות מסורתית הקשר ומניעים עצם הדגשת המורשת התרבותית שלנו אינה מנוגדת, אלא להפך – מחזקת את ההכרה בזהויות ובמורשות תרבותיות אחרות הקיימות בישראל, זאת באמצעות חיפוש אחר הכרה הדדית והגנה על זכויות המיעוטים התרבותיים לשם השגת המטרות שלנו. אין מדינה בכל המזרח התיכון שמכבדת יותר את הזכות לחופש הביטוי התרבותי, כמו גם את הזכות לחופש הפולחן, מאשר ישראל. זה חלק מהערכים הבסיסיים שלנו. ישראל היא מטבעה מדינה רב־תרבותית, שכן היא מאגדת בתוכה מהגרים מכל מדינות העולם, כמו גם כמעט שני מיליון ערביי ישראל ושאר קבוצות תרבותיות מגוונות, וזה מה שמקנה לה את העושר האנושי יוצא הדופן שלה. המורשת התרבותית של ישראל מאוימת גם על ידי האחידות וההומוגניות שמייצרים הגלובליזציה ומודל ההתפתחות שלה. הם נוטים לכפות את עצמם כתרבות אוניברסלית, הן מבחינת התנהגות חברתית והן בתחום התרבותי והאמנותי. המגמה לגלובליזציה במונחים של יצירה אמנותית מהווה איום על הזהות והתרבות הישראלית עבור הדורות הבאים. המורשת התרבותית של ישראל מאוימת גם על ידי ההומוגניזציה התרבותית הקשורה לגלובליזציה ולמודל הפיתוח שלה, הנוטה לכפות את עצמו כתרבות אוניברסלית הן מבחינת התנהגות חברתית והן בתחום התרבותי והאמנותי. המגמה לגלובליזציה ביצירה האמנותית מהווה איום על הזהות התרבותית ועל התרבות הישראלית עבור הדורות הבאים. מלאכות מסורתיות, עבודות יד מסורתיות, מנהגים, תלבושות, כלי נגינה וסיפורי עם הולכים ונעלמים. הפקות תיאטרון, מופעי מחול וקונצרטים נשלטים על ידי צורות עכשוויות של ביטוי אמנותי. מוזיקה, בפרט, מתפתחת במהירות לכיוון צלילים אלקטרוניים, בעוד דורות צעירים נמשכים לז'אנרים כמו ראפ, טראנס, אסיד האוס, טכנו והארד רוק. התפתחויות אלה משקפות אמנם את החיוניות והיצירתיות של התרבות העכשווית, אך הן עלולות גם ליצור אתגרים לשימור מנהגים תרבותיים מסורתיים. קהילות עשויות להתנתק בהדרגה ממסורות שאינן נתפסות עוד כרלוונטיות לזהותן או לחיי היומיום שלהן, בעוד לחצים כלכליים וחברתיים גוברים מפנים את תשומת הלב לדאגות מיידיות. כתוצאה מכך, מנהגים מסורתיים עשויים להתקשות למשוך קהל, מתרגלים צעירים ותמיכה כלכלית בת-קיימא. ללא העברה לדורות הבאים ומעורבות ציבורית מספקת, חלק מהמסורות הללו מסתכנות בדעיכה ובסופו של דבר בהיעלמות מוחלטת. ‏ מטרות להגן על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל. לקדם את המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של קהילות, קבוצות ויחידים שונים. להעלות את המודעות לחשיבות השמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית. להעניק את הכלים הדרושים לזיהוי, רישום וסיווג פרקטיקות אלו הנמצאות בסכנת הכחדה. לתמוך בהעברת מיומנויות וידע על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל. לתמוך באמני פולקלור, כוריאוגרפים ואומני מלאכה ישראלים בפעילותם בישראל ובחו"ל. לקדם אירועים מסורתיים ופסטיבלי פולקלור קיימים בישראל. לפתח קורסי הכשרה מקצועיים וסדנאות בנושא המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל. לתמוך בפרויקטים חדשים ויזמות בתחום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית. לאחד בעלי עניין בתחום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל באמצעות אירועים. פעילויות ‏ ועידות סדנאות קורסים טיולים טיולים מאורגנים לחו"ל תמיכה בעולים חדשים אנו מייחסים חשיבות רבה לתמיכה בהשתלבות האישית והמקצועית של עולים חדשים בישראל, והמתנדבים שלנו עומדים לרשותם לליווי בדרכם האישית והמקצועית. הפעילויות, ההדרכות והפרסומים שלנו מתקיימים במספר שפות (עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית) כדי לאפשר להם להשתתף בהם מרגע הגעתם לישראל. מה אנחנו עושים מחקר לחקור, לזהות, לרשום ולסווג את אלמנטים המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל. קורסים קורסים וסדנאות מוסמכים הקשורים למורשת התרבותית הבלתי מוחשית הישראלית. אירועים אירועים הכוללים סדנאות, מופעים, ריקודי עם, מוזיקה עממית, מלאכת יד ודוכני אוכל מסורתיים.

רפרטואר הרפרטואר הוא מאגר מקיף של נכסי המורשת וההיסטוריה של ישראל, המיועד להעמקת ההבנה של הקהילות השונות ולזיהוי ביטויים תרבותיים ייחודיים בתוכן. המורשת התרבותית הבלתי-מוחשית כוללת אמנויות במה, מסורות שבעל-פה, מנהגים חברתיים, מסורות דתיות, אומנות מסורתית וההיסטוריה שלהן. באמצעות תיעוד זה ניתן לזהות אלמנטים תרבותיים מגוונים וליצור מרשם כולל של משאבי תרבות והיסטוריה. תהליך זה, הכולל חקר מלאכות יד מסורתיות, תורם להבנה רחבה יותר של טקסים, אירועים חגיגיים וידע מסורתי הנוגע לטבע וליקום. המלאי התרבותי מהווה נקודת מוצא לתכנון אסטרטגי בתחום התרבות, ומסייע במיפוי הקהילות והמשאבים שברשותן. מעבר לכך, פיתוח המלאי משמש כלי קהילתי רב-עוצמה, המאפשר להכיר את חברי הקהילה, לזהות את כישוריהם וכישרונותיהם הייחודיים, ולחבר אותם לתוכניות ולשירותים הנמצאים בלב העשייה הקהילתית. מסורות שבעל פה המסורות והביטויים שבעל פה משלבים צורות לשוניות וביצועיות כגון פתגמים, סיפורי עם, אגדות, שירה אפית, תפילה, שירים ומשחקים דרמטיים. בעלי המלאכה בעלי מלאכה העוסקים במסורת חיה ובמיומנויות שעוברות מאדם לאדם לאורך דורות. זה כולל בגדים, כלי חרס, כלי נגינה ופריטים דתיים. אמנויות הבמה אמנויות הבמה נעות בין מוזיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית מסורתית ועד לריקודי עם ותיאטרון. זה כולל כלי נגינה, מסכות, תלבושות וקישוטי גוף אחרים. ידע על הטבע זה כולל ידע, ידע מקצועי, מיומנויות, פרקטיקות וייצוגים אקולוגיים וסביבתיים מסורתיים שקהילות מפתחות באמצעות האינטראקציה שלהן עם הטבע. פרקטיקות חברתיות מנהגים חברתיים כוללים אירועים חגיגיים, מסורות דתיות, פסטיבלים דתיים, מסורות קולינריות, חגים רשמיים, טקסים, חתונות, הלוויות, משחקים מסורתיים וספורט. קהילות קהילות הן קבוצות של מתרגלים היוצרים, מתחזקים ומעבירים מסורות חיות, ביטויים בעל פה, מנהגים חברתיים ומלאכות מסורתית מדור לדור.

גלו את המארג העשיר של מסורות קולינריות ישראליות, משבעה מינים עתיקים כמו זיתים, תמרים ורימונים ועד למנות איקוניות כמו קוגל ירושלמי וחוביזה. חקרו את ההיסטוריה של המטבח הישראלי, כולל השפעות ספרדיות, אשכנזיות ומזרחיות, טעמי היישוב הישן ועיבודים מתקופת צנה. למדו כיצד תרבות האוכל הישראלית משלבת מסורת עם טרנדים מודרניים בתזונה ים תיכונית למסע קולינרי ייחודי. תרבות קולינרית היסטוריה המסורות הקולינריות של ישראל כוללות מאכלים ושיטות בישול המשתרעות על פני שלושת אלפים שנות היסטוריה. במשך הזמן הזה, מסורות אלו עוצבו על ידי השפעות מאסיה, אפריקה ואירופה, והשפעות דתיות ואתניות. האוכל של בני ישראל הקדמונים התבסס על כמה מוצרים שעדיין ממלאים תפקידים חשובים במטבח הישראלי המודרני. אלה היו ידועים כשבעת המינים: זיתים, תאנים, תמרים, רימונים, חיטה, שעורה וענבים. התזונה, המבוססת על תוצרת מקומית, הוגברה על ידי תבלינים מיובאים, זמינים בקלות בשל מיקומה של המדינה בצומת דרכים של נתיבי סחר מזרח-מערב. הקהילה היהודית שחיה בסוריה העות'מאנית לפני העלייה שהחלה בשנת 1881, הייתה ידועה בשם היישוב הישן. סגנון הבישול של הקהילה היה המטבח הספרדי, שהתפתח בקרב יהודי ספרד לפני גירושם ב-1492, ובאזורים אליהם היגרו לאחר מכן, בעיקר בבלקן ובאימפריה העות'מאנית. גם ספרדים הקימו קהילות ביישוב הישן. במיוחד בירושלים המשיכו לפתח את הסגנון הקולינרי שלהם, בהשפעת המטבח העות'מאני, ויצרו סגנון שנודע כמטבח ספרדי ירושלמי. המטבח הזה כלל פשטידות כמו סמבוסק, פסטלים ובורקות, גראטני ירקות וירקות ממולאים, ופילאפים של אורז ובורגול, שנחשבים כיום לקלאסיקה ירושלמית. קבוצות של יהודים חסידים ממזרח אירופה החלו להקים קהילות בסוף המאה ה-18, והביאו איתן את המטבח האשכנזי המסורתי, אך פיתחו וריאציות מקומיות מובהקות, בעיקר פודינג נודלס מפולפל ומקורמל המכונה קוגל ירושלמי. החל מהעלייה הראשונה ב-1881, יהודים החלו להגר לאזור ממזרח אירופה בכמות גדולה יותר, בעיקר מפולין ומרוסיה, הם משתמשים בתוצרת מקומית, בעיקר ירקות כמו קישואים, פלפלים, חצילים, ארטישוק וחומוס. ספר הבישול העברי הראשון, שנכתב על ידי ארנה מאייר, ופורסם בתחילת שנות ה-30 על ידי הסתדרות הציונות הבינלאומית לנשים (ויצו), קרא לטבחים להשתמש בעשבי תיבול ים תיכוניים ובתבלינים מזרח תיכוניים וירקות מקומיים בבישוליהם. הלחם, הזיתים, הגבינות והירקות הגולמיים שהם אימצו הפכו לבסיס לארוחת הבוקר הקיבוצית, שבצורות שופעות יותר מוגשת בבתי מלון בישראל, ובצורות שונות ברוב בתי ישראל כיום. תושבי תל אביב בתקופה שבין 1948 ל-1958 היו תקופה של קיצוב מזון וצנע, המכונה צנה. בעשור זה הציפו למעלה ממיליון מהגרים יהודים, בעיקר ממדינות ערב, אך כולל גם ניצולי שואה באירופה, את המדינה החדשה. הם הגיעו כאשר היו זמינים רק מאכלים בסיסיים והיו צריכים לשנות מנות אתניות עם מגוון מאכלים מדומים או מדומים, כמו "כבד" קצוץ מחציל, והודו כתחליף לשניצל עגל לאשכנזים, קובה עשויה מדגים קפואים במקום. של בשר טחון ליהודי עיראק, והודו במקום קבבוני הטלה של יהודי המזרח. ההתאמות הללו נותרו כמורשת של אותה תקופה. ח'ובזה, זן מקומי של צמח החלמית, עשיר בברזל וויטמינים. בעשור האחרון עודדו סופרי האוכל בישראל את האוכלוסייה להכין ח'ובזה. שפים מקומיים החלו להגיש ח'ובזה וצמחי בר אחרים שנאספו מהשדות במסעדות יוקרה. את המנה שנקראת קציצות ח'ובזה אוכלים ישראלים עד היום. מהגרים שהגיעו ממרכז אירופה הביאו מאכלים כמו שניצל ושטרודל, ואילו יהודי רוסיה הביאו מאכלי בורשט והרינג, כמו שמאלץ הרינג ווורשמק. בין המנות האשכנזיות ניתן למצוא מרק עוף, שניצל, לוקס, כבד קצוץ, גפילטע פיש, קניש, קישקה וקוגל. את הקונדיטוריות הישראליות הראשונות פתחו יהודים אשכנזים, שפרסמו עוגות ומאפים ממרכז ומזרח אירופה, כמו עוגות שמרים (בבקה), ספירלות אגוזים (שנקן), לחמניות שוקולד ומאפי שכבות. הייתה הגירה גדולה של יהודים מטורקיה, עיראק, כורדיסטן ותימן, ויהודים מזרחים מצפון אפריקה, במיוחד מרוקו. המטבח המזרחי, המטבח של יהודי צפון אפריקה, כולל בשרים על האש, מאפי עלים מתוקים ומלוחים, מנות אורז, ירקות ממולאים, פיתות וסלטים, וחולק קווי דמיון רבים עם המטבח הערבי. מנות צפון אפריקאיות נוספות הפופולריות בישראל כוללות קוסקוס, שקשוקה, מטבוחה, סלט גזר וחריימה. מנות ספרדיות, עם השפעות בלקניות וטורקיות המשולבות במטבח הישראלי כוללות בורקס, יוגורט וטרמוסלטה. המאכלים של יהודי תימן כוללים ג'חנון, מלאווך, סקוג וקובנה. מנות עיראקיות הפופולריות בישראל כוללות עמבה, סוגים שונים של קובה, ירקות ממולאים (מחשה), קבב, סמבוסק, סביץ' וכבוש. שנות ה-80 היו עשור מכונן: מחלבות בבעלות פרטית החלו לייצר גבינות בעבודת יד מחלב עיזים, כבשים וחלב פרה, שהפכו במהרה לפופולריות רבה הן בקרב שפים והן בקרב הציבור הרחב. תשומת לב חדשה ניתנה להכנת לחמים בעבודת יד ולייצור שמן זית באיכות גבוהה. בישול מורשת אתנית, ספרדי ואשכנזי כאחד, עשה קאמבק. מלבד בישול ביתי, מאכלים אתניים רבים זמינים כיום בשווקי רחוב, סופרמרקטים ומסעדות, או מוגשים בחתונות ובבר מצווה, ואנשים אוכלים יותר ויותר מאכלים מרקע אתני שאינו משלהם. חפיפה ושילובים של מזונות מקבוצות אתניות שונות הופכים לסטנדרטים ככל שמתפתחת תרבות אוכל רב-אתנית. ‏ בשנות ה-2000 התבלטה הטרנד של "אכילה בריא" בדגש על מזון אורגני ודגנים מלאים, והמחקר הרפואי הוביל ישראלים רבים לאמץ מחדש את התזונה הים תיכונית, על יתרונותיה הבריאותיים הנחשבים. טבולה היא מנה טבעונית לבנטינית העשויה באופן מסורתי מעגבניות, פטרוזיליה קצוצה דק, נענע, בורגול ובצל, ומתובלת בשמן זית, מיץ לימון ומלח. כמה וריאציות ישראליות של הסלט משתמשות בזרעי רימון במקום עגבניות. קובה הוא מאכל העשוי מאורז/סולת/בורגול, בצל ובשר בקר רזה טחון, כבש או עוף. הזן המוכר ביותר הוא קרוקט מטוגן בצורת טורפדו ממולא בבשר בקר טחון, עוף או כבש. הוא הובא לישראל על ידי יהודים ממוצא עיראקי, כורדי וסורי. סיגרים הם בשר טחון רך עם בצל ותבלינים או מילוי פטה מעוך עטוף בבצק פילו, ומטוגן בשמן עמוק או בתנור. הם מוגשים בדרך כלל בחתונות ובחגיגות אחרות. חמוסים הם שולחנות ירקות כבושים המיוצרים על ידי השרייה במים ומלח בסיר והוצאתם מהאוויר. הם יכולים לכלול: מלפפון, כרוב, חצילים, גזר, לפת, צנון, בצל, צלפים, לימון, זיתים, כרובית, עגבניות, פלפל צ'ילי, פלפל, שום ושעועית. הטחינה משמשת לרוב כרוטב לפלאפל, משמשת כרוטב בישול לבשר ודגים ומהווה בסיס למתוקים כמו חלבה. סלט אבוקדו הוא סלט אבוקדו בסגנון ישראלי, עם מיץ לימון ובצל ירוק קצוץ, שהוצג על ידי חקלאים שנטעו עצי אבוקדו במישור החוף. אבוקדו הוא מעדן חורפי לסלטים כמו גם למרוח על לחם. ממולאים, ירקות ממולאים מוכנים בטעמים רבים ומגוונים, כמו חריף או מתוק, עם פלפלים, פלפלים צ'ילי, תאנים, בצל, תחתית ארטישוק, מנגולד, סלק, פירות יבשים, עגבנייה, עלי גפן, תפוחי אדמה, חלמית, חצילים ודלעת זוקיני. שקשוקה, מאכל צפון אפריקאי (תוניסאי) של ביצים עלומות ברוטב עגבניות חריף, הוא אהוב לאומי. זה מוגש באופן מסורתי במחבת ברזל יצוק עם לחם כדי לנגב את הרוטב. וריאציות מבושלות עם חצילים, פלפל צ'ילי, פפריקה חריפה, תרד, גבינה. מוג'דרה הוא מאכל אורז ועדשים פופולרי, שאומץ מהמטבח הערבי, מורכב מעדשים מבושלות יחד עם גריסים, בדרך כלל אורז, ומעוטר בבצל מוקפץ. סלט סביץ' הוא וריאציה של המאכל הישראלי הידוע סביץ', מרכיבי הסלט הם חצילים, ביצים קשות/ביצים קשות, טחינה, סלט ישראלי, תפוח אדמה, פטרוזיליה ועמבה. סמבוסק הוא כיס חצי עגול של בצק במילוי גרגירי חומוס, בצל מטוגן ותבלינים. יש עוד זן במילוי בשר, בצל מטוגן, פטרוזיליה, תבלינים וצנוברים, שמעורבבים עם חומוס וגרסת ארוחת בוקר עם גבינת פטה או צפת וזעתר. ירקות קלויים כוללים פלפלים, פלפל צ'ילי, עגבניות, בצל, חצילים וגם לפעמים תפוחי אדמה וקישואים. מוגש בדרך כלל עם בשר על האש. באבא גנוש, הנקרא בישראל סלט אצילים, עשוי בטחינה ושום, מיץ לימון, בצל, עשבי תיבול ותבלינים. את החציל צולים על להבה פתוחה כך שלעיסה יהיה טעם מעושן. וריאציה ישראלית של הסלט עשויה עם מיונז. חומוס הוא אבן יסוד במטבח הישראלי, בפיתה היא ארוחת צהריים נפוצה לילדים, ומהווה תוספת פופולרית לארוחות רבות. יש ישראלים שייצאו מגדרם עבור חומוס טרי שהוכן בחומוסיה, מוסד המוקדש אך ורק למכירת חומוס. סלט טורקי (סלט פיקנטי של בצל קצוץ דק, עגבניות, עשבי תיבול ותבלינים), טאבולה, סלט גזר, פלפל אדום וירוק קלוי במרינדה, פרחי כרובית מטוגנים בשמן עמוק, מטבוחה, טורשי (ירקות כבושים) וסלטי חצילים שונים. הטורקים הציגו עלי גפן ממולאים במאה ה-16 ועלי גפן נהוג למלא בשילוב של בשר ואורז, אם כי מילויים אחרים, כמו עדשים, התפתחו בקרב הקהילות השונות. פלאפל הם כדורים מטוגנים או קציצות של חומוס מתובל, פירה או שעועית פאבה. הפלאפל מוגש לרוב בפיתה, עם חמוצים, טחינה, חומוס, סלט ירקות חתוך ולרוב חריף, רוטב חריף, מהסוג המשמש בהתאם למוצאו של יצרן הפלאפל. אורז שועית הוא מאכל ישראלי המורכב משעועית לבנה המבושלת ברסק עגבניות ומוגשת על אורז לבן. המנה פותחה על ידי יהודים ספרדים בעיר העתיקה בירושלים. וריאציות מודרניות כוללות הוספת בשר (בקר, כבש, עוף) ובצל מטוגן. המטבח היהודי הוא אוסף מגוון של מסורות בישול של העם היהודי ברחבי העולם. הוא התפתח במשך מאות שנים, עוצב על ידי חוקי התזונה היהודיים (כשרות), חג יהודי ומסורות שבת (שבת). המטבח היהודי מושפע מהכלכלה, החקלאות והמסורת הקולינרית של המדינות הרבות שבהן התיישבו קהילות יהודיות ומשתנה מאוד בכל העולם. ‏ הסגנונות המובהקים במטבח היהודי הם אשכנזי, ספרדי, מזרחי, פרסי, תימני, מקהילות יהודיות מאתיופיה, הודיות ולטינית-אמריקאים. המטבח היהודי הישראלי הוא גם "ישראלי" יהודי אותנטי וגם מקומי מובהק, אך עם הכלאה יסודית ממוצאו היהודי הפזורה הרב-תרבותית. ‏ דיני שמירת הכשרות השפיעו על הבישול היהודי בכך שקבעו מהם המאכלים המותרים וכיצד יש להכין אוכל. המילה כשר מתורגמת בדרך כלל כ"ראוי". מאכלים מסוימים, בעיקר חזיר ורכיכות, אסורים; אסור לשלב בשר ומוצרי חלב ויש לשחוט ולהמליח בשר באופן פולחני כדי להסיר את כל עקבות הדם. ‏ יהודים שומרי מצוות יאכלו רק בשר או עופות בעלי כשרות. הבשר בטח נשחט על ידי שוחט (שוחט פולחני) על פי ההלכה היהודית והוא מנוקז כולו מדם. לפני בישולו משרים אותו במים למשך חצי שעה, לאחר מכן מניחים אותו על קרש מחורר, בוזקים מלח גס (השואב את הדם) ומשאירים אותו לשעה אחת. בתום הזמן הזה שוטפים את המלח והבשר מוכן לבישול. כיום, בשרים כשרים הנרכשים מאטליז או סופרמרקט לרוב כבר כשרים כמתואר לעיל ואין צורך בהשריה או המלחה נוספת. ‏ על פי הכשרות אין לשלב בשר ועופות במוצרי חלב, וכן אסור לגעת בצלחות או בכלים שנגעו במוצרי חלב. לכן, יהודים השומרים על כשרות קפדנית מחלקים את המטבחים לחלקים שונים לבשר ולחלבי, עם תנורים, צלחות וכלים נפרדים (או ככל שהסביר, בהתחשב במגבלות כספיות ומקום; ישנם נהלים לכלי כשרות שנגעו בחלב). כדי לאפשר שימוש בהם לבשר).

שימור מורשת שמירה פירושה: • שמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל באמצעות מחקר, זיהוי, הגנה, שימור, העברה, חינוך פורמלי ולא פורמלי, פעילות, פסטיבלים, קורסים, סדנאות, כנסים, תערוכות ועוד • עידוד מדיניות לקידום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בישראל ובעולם • עידוד מחקרים מדעיים, טכניים ואמנותיים על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל • עידוד העברת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל באמצעות פורומים וחללים מתאימים • פעולה להכרה, כבוד והעצמה של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בחברה באמצעות חינוך, העלאת מודעות ותוכניות מידע לציבור הרחב ולצעירים, בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה • קידום חינוך להגנה על המרחבים הטבעיים ועל אתרי הזיכרון, שקיומם חיוני לביטוי המורשת התרבותית הבלתי מוחשית •עידוד השתתפות של קהילות, קבוצות ויחידים בשמירה על המורשת ובהעברתה, ובשיתוף פעולה פעיל בניהולה • עריכת מיפוי ומלאי של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל • תמיכה בתוכניות, פרויקטים ופעילויות שמטרתן שמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית הבלתי מוחשית אלמנטים להכרה • מחקרים ומידע על המסורת שיש להגן עליה • הערכת השתתפותן של קהילות, קבוצות ויחידים בשמירה על האלמנט • תכנון וביצוע אמצעי הגנה • הערכת העברת המסורת לשם שימורה מדור לדור • תפקיד הילדים והנוער בשימור המסורת, כלומדים. פיתוח בר קיימא – שלב אינטגרציה של שיקולי פיתוח בר קיימא למרכיב שיישמר: לשלב את שיקולי הפיתוח בר הקיימא בתוך האלמנט שיש לשמר: פיתוח חברתי כוללני (מזון, בריאות, מים, חינוך, מגדר); קיימות סביבתית (טבע, סביבה); פיתוח כלכלי כוללני (תעסוקה, עבודה, תיירות); שלום וביטחון (בניית שלום, מאבק בגזענות ובדיכוי, דיאלוג, כיבוד המגוון התרבותי). האמנה לשימור המורשת התרבותית הלא-מוחשית אנגלית צרפתית עברית הורד את הטופס עבור היישום הורד את הטופס עבור היישום ich-israel@outlook.com שלח את הטופס המלא עד