ICH-ISRAEL
 מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית 

שמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל

​

שיר נשאר בחיים רק כל עוד מישהו שר אותו. מלאכת יד מחזיקה מעמד כשחניך צעיר לוקח את הכלים לידיו, ומתכון מתקיים כל עוד משפחה ממשיכה לבשל אותו. המורשת הזו חיה באנשים, ולכן השמירה עליה שונה לחלוטין מהשמירה על מונומנט. שמירה היא מכלול הצעדים שמבטיחים את חיוניותה של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית: זיהוי ותיעוד, מחקר, הגנה וקידום, העברה באמצעות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, והחייאה של מה שהחל לדעוך. מסורות משתנות בכל דור, ועליהן להמשיך להשתנות בידי האנשים שנושאים אותן.

​

מה אנחנו עושים

​

•  שמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל באמצעות מחקר, זיהוי, הגנה, שימור, העברה, חינוך פורמלי ולא פורמלי, פעילות, פסטיבלים, קורסים, סדנאות, כנסים, תערוכות ועוד 
  • עידוד מדיניות לקידום המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בישראל ובעולם 
  • עידוד מחקרים מדעיים, טכניים ואמנותיים על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל 
  • עידוד העברת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל באמצעות פורומים וחללים מתאימים 
  • פעולה להכרה, כבוד והעצמה של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית בחברה באמצעות חינוך, העלאת מודעות ותוכניות מידע לציבור הרחב ולצעירים, בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה 
  • קידום חינוך להגנה על המרחבים הטבעיים ועל אתרי הזיכרון, שקיומם חיוני לביטוי המורשת התרבותית הבלתי מוחשית 
  •עידוד השתתפות של קהילות, קבוצות ויחידים בשמירה על המורשת ובהעברתה, ובשיתוף פעולה פעיל בניהולה 
  • עריכת מיפוי ומלאי של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל 
  • תמיכה בתוכניות, פרויקטים ופעילויות שמטרתן שמירה על המורשת התרבותית הבלתי מוחשית הבלתי מוחשית

 

הקהילות קודם כול

​​

המורשת שייכת לאנשים שמקיימים אותה. העקרונות האתיים של אונסק״ו מעניקים לקהילות, לקבוצות וליחידים את התפקיד המרכזי בשמירה על המסורות שלהם, ועבודתנו פועלת באותה גישה:

• קהילות, קבוצות ויחידים לוקחים חלק פעיל בניהול המורשת שלהם.

• אנחנו עובדים איתם בשקיפות, ורק בהסכמתם החופשית, המוקדמת, המתמשכת והמדעת.

• אנחנו מכבדים כללים מסורתיים של גישה, גם כאשר הם מגבילים את מה שהציבור יכול לראות.

• כל קהילה מעריכה בעצמה את ערך המורשת שלה.

• מי שיוצרים את המורשת הזו צריכים ליהנות מהשימוש בה, מהמחקר עליה, מתיעודה ומקידומה.

​

כיצד מוכר מרכיב מורשת

​

בקשה להכרה צריכה להתייחס לנקודות הבאות:

• מחקרים ומידע על המרכיב

• השתתפות של קהילות, קבוצות ויחידים בשמירה עליו

• צעדי השמירה שתוכננו ובוצעו

• אופן העברת המרכיב מדור לדור

• תפקידם של ילדים וצעירים כלומדים

• הקשר שלו לפיתוח בר־קיימא: פיתוח חברתי מכליל (מזון, בריאות, מים, חינוך, מגדר), קיימות סביבתית, פיתוח כלכלי מכליל (תעסוקה, עבודה, תיירות), ושלום וביטחון (בניית שלום, מאבק בגזענות ובדיכוי, דיאלוג, כבוד לגיוון התרבותי)

​

מקורות

​

• UNESCO, Convention for the Safeguarding of the Intangible Cultural Heritage (2003)

• UNESCO, Ethical Principles for Safeguarding Intangible Cultural Heritage (2015)

• UNESCO, Involvement of Communities, Groups and Individuals