יהודים סינים
כשמדברים על "יהודי סין", מתכוונים בדרך כלל ליהודי קאיפנג, עיר במחוז חנאן ששימשה בירת שושלת סונג הצפונית. אבותיהם היו ככל הנראה סוחרים מפרס, אולי דרך הודו, שהגיעו לסין בים או בדרך המשי והתיישבו ליד הנהר הצהוב [1][2][3].
בשנת 1163 כבר הייתה הקהילה מבוססת די הצורך כדי לבנות בית כנסת בלב העיר [2]. אסטלה שהוקמה בשנת 1489 מתעדת את התאריך הזה [3]. מתחם בית הכנסת נבנה בסגנון המקדשים הסיניים, אך הקהילה שמרה שבת, מלה את בניה וקיימה את דיני הכשרות [1][3]. הוצאת הגידים מהבשר העניקה לה את שמה המקומי, טיאו-ג'ין-ג'יאו, "הדת שתולשת את הגיד" [4][5].
ייחודה של קאיפנג בהיסטוריה היהודית טמון במה שהקהילה לא ידעה. בסין לא הייתה מסורת מקומית של רדיפת יהודים [2]. הסכנה האמיתית באה מהנהר. שיטפונות פגעו בבית הכנסת שוב ושוב, ובכל פעם שיקמו אותו והעתיקו בעמל רב את ספרי התורה [3]. בשנת 1642, במהלך מצור, נפרצו הסכרים בכוונה. ההצפה הרגה לפחות 100,000 בני אדם וסחפה את בית הכנסת, והקהילה בנתה אותו מחדש בשנת 1663 [3].
בשיאה, במאה ה-16, מנתה הקהילה אולי 5,000 נפש [6]. במרוצת הזמן נישאו בני הקהילה לסינים, וצעירים אחדים למדו לקראת הבחינות לשירות הקיסרי [2][3]. הקשרים עם שאר העולם היהודי פסקו בסוף המאה ה-17 [2]. הרב האחרון נפטר בראשית המאה ה-19, והשיטפונות של 1841 ו-1860 הותירו את בית הכנסת בחורבותיו [3][4][5]. הוא מעולם לא נבנה מחדש [7].
הזיכרון דווקא נשמר. משפחות אחדות שמרו על מנהגים קטנים, כמו הימנעות מאכילת חזיר, זמן רב אחרי שהחיים הדתיים המאורגנים נעלמו [7][9]. כיום כ-1,000 מתושבי קאיפנג טוענים למורשת יהודית, ורק 100 עד 200 מהם השתתפו בפעילות יהודית [6][9].
מצבם נותר שביר. היהדות אינה נמנית עם חמש הדתות המוכרות רשמית בסין [9]. מאז 2016 מדווח על סגירת ארגונים יהודיים, על הגבלות על התכנסויות בחגים ועל הסרת שלטים שסימנו אתרים יהודיים [9][10]. עד 2016 השתקעו בישראל כ-20 צאצאים בסיוע ארגון שבי ישראל, ושם התגיירו [8]. הארגון פתח מרכז בקאיפנג בשנת 2013, ומאוחר יותר הוא נסגר [7][8].
מחוץ לקאיפנג, החיים היהודיים בסין נשענים בעיקר על עובדים זרים, דיפלומטים וסטודנטים בשנחאי, בבייג'ינג ובהונג קונג [2]. לשנחאי יש גם מקום מיוחד בזיכרון היהודי המודרני. במלחמת העולם השנייה קלטה העיר כ-20,000 עד 25,000 פליטים יהודים, בזמן שרוב המדינות סגרו את שעריהן [2][11][12]. בית הכנסת לשעבר אוהל משה משמש כיום את מוזיאון הפליטים היהודים של שנחאי [11].
המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של יהודי קאיפנג
אונסק"ו מתאר את המורשת החיה בחמישה תחומים [13]. קאיפנג היא מקרה יוצא דופן, כי מורשת זו חיה כיום בעיקר בזיכרון המשפחתי, בכתבי יד שהשתמרו ובתיעוד כתוב, ופחות בקיום קהילתי רציף.
מסורות וביטויים בעל פה
יהודי קאיפנג חקקו את תולדותיהם ואמונותיהם על אסטלות אבן מהשנים 1489, 1512, 1663 ו-1679 [15]. הטקסטים מנסחים מחשבה יהודית במונחים סיניים: טיאן, השמיים, מציין את האל, ודאו, הדרך, מציין את התורה והמצוות [3][14]. גם אחרי דעיכת החיים הדתיים המאורגנים המשיכו הורים לספר לילדיהם על שורשיהם היהודיים [9].
אמנויות הבמה
הליטורגיה היא המסורת המתועדת ביותר בתחום זה. מבקרים ישועים תיארו את התפילות היומיות, והקהילה קראה בתורה בבית הכנסת [5][15]. צליל התפילות והמוזיקה, אם הייתה, מתועדים מעט מאוד, ותחום זה זקוק למחקר ייעודי.
מנהגים חברתיים, טקסים ואירועים חגיגיים
הקהילה התפללה שלוש פעמים ביום ושמרה שבת וחגים [3]. בית הכנסת פנה מערבה, לכיוון ירושלים [15]. בפסח אפו המשפחות עוגות מצה וסימנו באדום את מזוזות הדלת [1]. בשנות ה-2010 עדיין זכר צאצא קשיש שהוריו מרחו דם על מזוזת הדלת, בלי לדעת מדוע [17]. כיבוד האבות הסיני עיצב אף הוא את חיי הקהילה וחיזק את הקשר בין הדורות [3]. שבעה שמות משפחה, שנושאות שמונה חמולות, מסמנים עד היום מוצא יהודי בקאיפנג [3].
ידע ומנהגים הנוגעים לטבע וליקום
תחום זה מתועד פחות מכולם. הדוגמה הברורה ביותר היא הידע המעשי הקשור למזון, בעיקר הכנת הבשר לפי דיני הכשרות, שהעניקה לקהילה את שמה הסיני [4][5]. כתבי קאיפנג מציגים גם את עולם הטבע ואת התורה כשני ביטויים של דרך השמיים [3].
מלאכות מסורתיות
מלאכת הסופרים עומדת במרכז המורשת הזו. כשלא ניתן היה עוד להשיג ספרי תורה מחו"ל, העתיקה הקהילה את התורה ממה שניצל מהשיטפונות [14]. ספר תורה השמור בספרייה הבריטית, שנכתב בין 1643 ל-1663, כתוב בכתב קרוב לכתב המרובע של יהודי פרס [23]. פנקס משפחתי מסביבות 1660, השמור בהיברו יוניון קולג', נכתב בשתי עטים, אחת לקליגרפיה סינית ואחת לעברית [1].
העברת המורשת כיום
עבור רוב הצאצאים, ההימנעות מאכילת חזיר היא המנהג העיקרי שנשמר [18]. מבקרים ומורים מחו"ל עוררו מחדש את העניין החל משנות ה-80, ויותר מ-50 צאצאים התכנסו לליל סדר במרכז שבי ישראל בשנות ה-2010 [3][17]. כתבי יד וחפצים שמורים הרחק מקאיפנג, בספרייה הבריטית, בהיברו יוניון קולג' ובמוזיאון המלכותי של אונטריו [1][18]. דגם של בית הכנסת של קאיפנג מוצג בתערוכת הקבע של אנו – מוזיאון העם היהודי בתל אביב [22]. בישראל, גיורה של משפחת שלמה ג'ין בשנת 2005 סימן את שובה של המשפחה הראשונה מקאיפנג, והצאצאים שבאו אחריה נושאים את הזיכרון הזה אל החיים בישראל [21]
Jews from China
Jews from China
בסין יהודים זה ככה
Chinese authorities clamp down on tiny Jewish community
Documentaire - Comment les Juifs sont traités en Chine
קישורים
היסטוריה ומקורות מידע
-
הקהילה היהודית של קאיפנג, אנו – מוזיאון העם היהודי
-
יהודי קאיפנג, Encyclopaedia Britannica
-
תולדות קאיפנג, The Sino-Judaic Institute
-
הקהילה היהודית של סין
-
כרונולוגיה של קאיפנג מאת שי ליי, The Jewish Community of China
-
יהדות קאיפנג, משב
כתבי יד ואוספים
-
ספר התורה של קאיפנג, הספרייה הבריטית
-
יהודי התפוצה של קאיפנג, היברו יוניון קולג'
אתרי מורשת
-
בית הכנסת לשעבר של קאיפנג, Diarna
הצאצאים בישראל
-
יהודי קאיפנג, שבי ישראל
שנחאי
-
פתיחה מחדש של מוזיאון הפליטים היהודים בשנחאי, הקונסוליה הכללית של ישראל בשנחאי
מקורות לסקירה היסטורית
-
ביל גלדסטון, Yiddishkeit on the Yellow River, billgladstone.ca.
-
פאן גואנג, Jews in China: Legends, History and New Perspectives, Kenyon College.
-
אנסון לייטנר, The Chinese Jews of Kaifeng (and What I’ve Learned from Them), The Interfaith Observer, 2022.
-
The Jews of Kaifeng, National Jewish Outreach Program, 2016.
-
Kaifeng Jew, Encyclopaedia Britannica.
-
סופיה יאן, China’s Tiny Jewish Community in Fear as Beijing Erases Its History, The Telegraph, פורסם מחדש ב-New York Jewish Travel Guide, 2020.
-
איווט אלט מילר, China’s Crackdown on the Jewish Community of Kaifeng, Aish, 2016.
-
Is China Cracking Down on Jewish Community in Kaifeng?, The Forward, 2016.
-
מרסי אוסטר, Chinese Authorities Reportedly Crack Down on Jewish Revival in Kaifeng, JTA, 2016.
-
וואנג ייצ'י, Kaifeng Jews: As Hanukkah Gift from CCP, More Repression, Bitter Winter, 2020.
-
סטיב ליפמן, Remembering the Jews of Wartime Shanghai, New York Jewish Week, 2014.
-
הונג שיאו וניו יואה, Film Tells Story of Shanghai’s Shelter of Jews in WWII, China Daily USA, 2015.
-
Intangible Cultural Heritage Domains, אונסק"ו.
-
Kaifeng History (Part 2), The Sino-Judaic Institute.
-
שי ליי, Kaifeng, The Jewish Community of China.
-
Kaifeng Synagogue (Former), Kaifeng, China, Diarna.
-
This Year in Kaifeng, New York Jewish Week, 2015.
-
The Jews of Kaifeng: China’s Only Native Jewish Community, My Jewish Learning.
-
ארווין מ. ברג, Among the Jewish Descendants of Kaifeng, Kenyon College.
-
Globalization, Translation and Transmission: Sino-Judaic Cultural Identity in Kaifeng, China, Peter Lang.
-
From China to Jerusalem: A Remarkable Return, J. The Jewish News of Northern California, 2005.
-
The Jewish Community of Kaifeng, אנו – מוזיאון העם היהודי.
-
The Kaifeng Torah Scroll: A British Library Treasure, הספרייה הבריטית.