top of page
almwald-alezzey-h.webp

יהודים מתימן

שורשיהם של יהודי תימן נעוצים בקהילות יהודיות שהתיישבו בתימן כחלק מהתפוצה היהודית הרחבה יותר. אירוע משמעותי עבור קהילה זו היה מבצע "מרבד הקסמים", שהתרחש בין יוני 1949 לספטמבר 1950. במהלך תקופה זו, רוב יהודי תימן נמלטו לישראל עקב רדיפות קשות. כיום, רוב יהודי תימן מתגוררים בישראל, כאשר אוכלוסיות קטנות יותר נמצאות בארצות הברית ובמקומות אחרים. ליהודי תימן יש מנהגים דתיים ייחודיים המבדילים אותם מקבוצות יהודיות אחרות. התיעודים המוקדמים ביותר של יהדות בתימן מתוארכים לסביבות שנת 110 לפנה"ס, בתקופת ממלכת הימיאר. כתובות רבות מהמאה השנייה מזכירות בתי כנסת שנבנו תחת סמכותם של מלכי הימיאר, דבר המשקף נוכחות יהודית ארוכת שנים באזור [1].

 

תימן הייתה מרכז סחר משגשג בתקופה היוונית-רומית, מה שסביר להניח שאפשר את כניסתם של יהודים מיהודה הרומית בסביבות שנת 132 לספירה. עם הזמן, המנהגים הדתיים בממלכת הימיאר התפתחו באופן משמעותי. מעניין לציין, שנוכחותם של יהודים בתימן התקבלה במידה רבה על ידי שבטים מקומיים. בשנת 390, מלך הימיאר אבו כריב נלחם ביהודי ית'רב, אך לאחר שטופל על ידי שני רופאים יהודים, הוא התגייר. גיור זה הוביל לאימוץ נרחב של היהדות בקרב אנשי הימיאר. למעשה, מספר כתובות עבריות וסבאיות מהמאות הרביעית והחמישית משבחות את שליטי הימיאר על תמיכתם בקהילה היהודית[2].

 

העם היהודי נהנה ממידה מסוימת של חופש דת כ"עם הספר" בתמורה לתשלום מס שנתי. עם זאת, המצב החמיר בסביבות המאה העשירית, כאשר שבט זיידי הדיחה את השליטים הסונים הסובלניים יותר. שינוי זה סימן את תחילתה של רדיפה קשה נגד יהודים בתימן, ומעמדם המשפטי החמיר ככל שהאפליה מצד הרשויות המוסלמיות גברה, דבר שהשפיע לרעה על מצבם החברתי והכלכלי [3].

גלות מאוזה [4] , שהתרחשה בשנת 1679 תחת סמכותו של אל-מהדי אחמד, ראתה גירוש המוני של יהודים מכל רחבי תימן למחוז המרוחק מאוזה. כתוצאה מכך, יהודים רבים מתו מתת תזונה ומחלות. עד שני שלישים מהיהודים שגורשו נספו. בתי כנסת רבים נהרסו או הפכו למסגדים, ובתיהם ורכושם נלקחו. בסוף המאה ה-18, הזיידים יישמו חוק המכונה צו היתומים. הוא חייב את מדינת הזיידים להגן ולחנך כל ילד ד'ימי שהוריו נפטרו כשהיה נער באופן אסלאמי. בתקופה העות'מאנית (1872–1918), צו היתומים לא יושם; אף על פי כן, הוא חודש תחת האימאם יחיא (1918–1948). נאסר על יהודים לגעת במוסלמים או במזון שלהם מכיוון שנחשבו לטמאים. הם היו צריכים לזוז שמאלה, לברך מוסלמי תחילה ולהתכופף לפניו. לא הורשו לרכוב על סוסים או גמלים או לבנות בתים גבוהים יותר מאלה של מוסלמים. יהודי נדרש לחלוץ את נעליו וללכת יחף בכניסה לרובע המוסלמי. נאסר על יהודים להילחם במוסלמים אם תקפו אותם.

 

יהודי תימן התגוררו בעיקר בצנעא (כ-7,000), סעדה (כ-1,000), דמר (1,000), עדן (200), מדבר בדה (2,000), מנאח'ה (3,000) ומקומות אחרים בסביבות תחילת המאה התשע עשרה. כמעט כולם התגוררו בפנים הרמה. בתימן היו להם 371 כפרים. יהודי תימן היו בעיקר בעלי מלאכה, כגון סוחרי קפה באזורי ההרים הדרומיים-מרכזיים וסוחרי זהב, כסף ונפחים באזור צנעא.

 

היו שלושה גלים של הגירה יהודית תימן לישראל: מ-1881 עד 1918, מ-1920 עד 1950 ומ-1990 עד 2016. רוב עולי תימן קבעו את בתיהם בפתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, ואדי חנין (לימים נקראה בנארס, נ"ע), הנ"ל, (לימים נקרא בנארס) זכרון יעקב, יבנאל, גדרה, בן שמן, כנרת, דגניה ומלחמיה. אחרים מחליטים להתגורר בערים תל אביב (כרם התימנים), ירושלים (סילוואן ונחלת צבי), יפו, ולבסוף נתניה (שכונת צבי) [5] .

 

ייתכן שעד 1,033 ילדים ממשפחות מהגרים תימניות נעלמו מהמחנות בין השנים 1949 ו-1951. לאחר שההורים קיבלו הודעה שילדיהם חולים ויש לאשפז אותם בבית חולים, הילדים נפטרו. מאוחר יותר נודע להורים שחלק מהילדים נחטפו והועברו לאימוץ אצל משפחות שאינן תימניות. בשנת 2001, ועדת חקירה ציבורית בת שבע שנים לא הצליחה לגלות מה קרה. במקרה של ילדי תימן, 210,000 מסמכים [6] פורסמו בשנת 2016. "הם לקחו את הילדים ומסרו אותם", אמר שר הקבינט צחי הנגבי לטלוויזיה הישראלית לאחר שבחן מחדש מידע שהוצג לוועדת חקירה בסוף שנות ה-90. אני לא בטוח היכן, אבל "לפחות 'מאות' צעירים נלקחו ללא רשות הוריהם", אמר השר. "הארץ" פרסם טיוטת דו"ח על הפרשה בדצמבר 2021.

 

הבלדי, השמי והרמב"ם, הידועים גם כ"רמב"מים" [7], הן שלוש הקהילות היהודיות התימניות העיקריות. המסורת התימנית המקורית, שהתבססה בעיקר על כתבי הרמב"ם, והמסורת הקבלית המיוצגת בספר הזוהר ובבית הספר של יצחק לוריא, שהפכו להשפיעות יותר ויותר החל מהמאה ה-17, הן הגורמים העיקריים להבדלים בין קבוצות אלו:

 

  • היהודים הבלדיים: הם נוטים לדבוק בפסיקות המשפטיות שקיבל הרמב"ם ונרשמו בספרו, משנה תורה.

  • יהודי השאמי הם אלה הדבקים בסמכות רבנית ובטקס הספרדי/מזרחי.

  • ה"רמב"מים" הם מאמינים אדוקים של חיבור הרמב"ם לתלמוד. הם מבקשים לקיים את מסורת הבלדי בצורתה הטהורה ביותר. הזוהר והקבלה הלוריאנית נדחים בדרך כלל על ידם לחלוטין. הם מאמינים שהם דבקים בסך הכל בשימור התורה העתיק ביותר, אשר תועד במשנה תורה על סמך מחקרם.

 

הקשר בין תימן להתגלות אלוהית נובע מפסוק פיוטי בספר חבקוק (ג', ג'), הקובע: "מתימן יבוא האל, וקדוש מהר פארן". בעוד שהתורה לא נכתבה בתימן, יהודי תימן (תימנים) ידועים בעולם בזכות שימור הגרסה הקפדנית והבלתי משתנה ביותר של טקסט התורה והגייתו העתיקה. מגילות תימן משתמשות באופן מסורתי בגביאול, עור חום כהה מובהק המעובד במלח, קמח וממרח רימונים וצרעה. הם מאחסנים את המגילה בקופסת עץ מעוטרת ורב-צדדית שעומדת זקופה במהלך הקריאה. הם מקפידים על המנהג התלמודי העתיק של קריאת כל פסוק בקול רם בעברית, ולאחר מכן מיד לאחר מכן קורא שני שמתרגם אותו לתרגום הארמי [8] .

Jewish Yemenite concert

מוזיקה יהודית תימנית

Jews from Yemen

Jews from Yemen

Jews from Yemen
עליות תימן - על כנפי נשרים

עליות תימן - על כנפי נשרים

23:31
Saving The Forgotten Jews - BBC News

Saving The Forgotten Jews - BBC News

24:35
Celebrating Jewish Yemenite Shabbat שבת dinner with singing of D'ror Yikra דרור יקרא (Israel, 1973)

Celebrating Jewish Yemenite Shabbat שבת dinner with singing of D'ror Yikra דרור יקרא (Israel, 1973)

03:49
Teman - The Music of jews from Yemen Part 2

Teman - The Music of jews from Yemen Part 2

25:23

קישורים

היסטוריה

מורשת, תרבות ומחקר

רדיפות בתימן

הגירה לישראל

פרשת ילדי תימן

מסורות דתיות

מקורות

  1. מבצע "מרבד הקסמים": קראו על הטסת כמעט 49,000 יהודי תימן מהאוויר בין סוף 1948 לספטמבר 1950 במבצע "מרבד הקסמים" בספרייה היהודית הווירטואלית.

  2. כתובות הימיאר ושורשים מוקדמים: חקור את הכתובות, את בירת צפר ואת ההיסטוריה הדתית של הממלכה במחקרו של כריסטיאן ג'וליאן רובין, "יהדות ממלכת הימיאר העתיקה בערב" , מתוך הוצאת Open Book Publishers.

  3. התנצרותו של אבו קריב: קראו את התיאור המסורתי של התנצרות המלך בספר "היהודים נשלטים היכן?" מתוך התוכנית הלאומית להסברה יהודית. מחקרו של רובין (מקור 2) מתארך את השינוי הדתי באמצעות כתובות.

  4. גלות מאוזה וגזירת היתומים: עיינו בערך האנציקלופדיה היודאיקה בנושא מאוזה באתר Encyclopedia.com ובמאמרה של בת-ציון עראקי-קלורמן, שפורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', שעבר ביקורת עמיתים .

  5. אתרי התיישבות חקלאיים ועירוניים מוקדמים: למדו על כרם התימנים ושכונות רחובות התימניות בקהילת יהודי תימן במוזיאון העם היהודי של אנו. ההתיישבות בסילוואן מופיעה בספר "יהודי תימן שהגיעו לארץ הקודש בשנת 1881" מהספרייה הלאומית.

  6. ביטול סיווג של מסמכי מדינה: קראו על מסד הנתונים המקוון משנת 2016 של הסוכנות הטלגרפית היהודית ועל הקריאה המאוחרת יותר לשחרר קבצים נוספים ב"טיימס אוף ישראל" . לסקירה מלומדת של הדיון, עיינו במאמרו של מוטי ענברי "היסטוריה של חטיפות", המופיע בדף המחבר שלו ב"ביקורת ספרים יהודית ".

  7. בלדי, שמי ורמב"מים: חקור את הפילוג בין מסורות הבלדי והשמי ואת עליית תנועת דור דעה אצל הרמב"ם ויהודי תימן ב-ANU. עמדת הרמב"ם מכוסה בספר "רבי יחיא קאפח: מבוא קצר" .

  8. מנהג תרגום ארמי: ראו את הפסוקים העבריים והארמיים לסירוגין בכתב יד תימני מהמאה ה-14 בסותביס . פתק מכירה פומבית של קדם מתאר את הקריאה הפומבית של כל פסוק מתורגם.

bottom of page